השפעת מצב הרוח החיובי על עזרה

1. אנשים במצב רוח חיובי נוטים לראות דברים באור חיובי יותר ולכן לתפוס אנשים כראויים יותר לעזרה.
2. עזרה לאחר מאפשרת לתחושה הטובה להמשך זמן רב יותר.
3. תחושה טובה מגבירה את המודעות העצמית וגורמת לאנשים לדבוק ב"אני מאמין"שלהם. אנשים יותר פנויים לדבוק במערכת המוסרית והערכית על פיה הם פועלים כאשר הם במצב רוח טוב.

השפעת מצב רוח שלילי על עזרה:

ישנם מצבים בהם דווקא רגשות שליליים יעלו את הסיכוי לעזור, בעקבות –

• רגש האשמה– תחושת אשמה מעלה את הנכונות והמוטיבציה לעזור לאחר, מתוך מטרה לכפר על המעשים הרעים. לדוגמה, לפני הווידוי אצל הכומר, כשסף האשמה של האנשים גבוה, הם נוטים לעשות יותר מעשים טובים ולעזור לזולת, מאשר אחרי הווידוי, בו הם מרגישים נקיים מחטא ושבים לעשות מעשים רעים.
• במצבים מסוימים,מצב רוח שלילי גורם לאנשים לעזור יותר מתוך תקווה שעזרה לאחר תפחית את תחושתם השלילית.

הבדלים בין גברים ונשים במתן עזרה

ההבדלים בין גברים ונשים במתן עזרה, קשורים לתפקידים מגדריים ולהבדלים ביניהם. בתרבות המערבית-

• הגבר נדרש להיות אמיץ וחזק, ולכן צפוי יותר שיעזור בסיטואציה קיצונית, הדורשת עזרה "הירואית" ותעוזה. למשל, הסתערות על תא הטייס ומאבק בטרוריסט שעל המטוס.
• מאישה מצופה להיות אכפתית ולטפח את סביבתה, להתאפיין בקירבה לאנשים ולהיות בעלת מערכות יחסים ארוכות. לכן, צפוי יותר שתעזור במצבים הדורשים דאגה וטיפול בזולת ביחסים ארוכי טווח. למשל, עזרה במטלות היום-יום לשכן נכה במשך שנים ארוכות.

השפעת התרבות על העזרה

ישנם הבדלים בנטייה לעזור לזולת בתרבויות שונות. אולם, הסבירות שאנשים יסייעו לאדם הנחשב "אחד משלהם", גבוהה יותר מהסבירות שיסייעו לאדם הנמצא בקבוצה אחרת עימה יתקשו להזדהות.

ערך תרבותי נוסף הקשור לעזרה, קיים בעיקר בארצות דוברות ספרדית, ונקרא סימפטיה–simpatía. הסימפטיה מקושרת לתכונות חברתיות שונות כמו – חברתיות, נימוס, מזג נעים ועזרה לזולת.

נושא 2: קונפורמיות וציות

מהי קונפורמיות

הנטייה לשנות את התפיסות, הדעות או ההתנהגות שלנו בשל השפעה אמיתית או מדומיינת של אחרים עלינו.

• היותנו קונפורמיים מאפשר לנו להרגיש שייכים יותר לקבוצה, ולהרגיש אהדה אחד כלפי השני.בנוסף, קונפורמיות מאפשרת לנו לפעול ולקדם את מטרות הקבוצה.

איך אנו נהיים קונפורמיים? אנו לומדים אחד מהשני מה נחשב ליפה, מוסרי ומקובל – מה בסדר לעשות ומה לא. אנו נמצאים רוב הזמן בסביבת אנשים אחרים, וגם כשאנו לא לידם, אנו חושבים מה הם היו עושים ואיך היו מגיבים.

• הסכנה בקונפורמיות היא שהיא עלולה לגרום לאדם להתנהג בצורה שונה מאמות המידה המוסריות של עצמו, כדי להישאר חלק מהקבוצה – הסבר זה יכול להסביר חלקית את הנאציזם – קבוצה גדולה כל כך של אנשים שהתנהגו בצורה לא מוסרית.
• בתרבות המערבית אנו תופסים את עצמנו כאינדיבידואלים – לכל אחד יש את הערכים שלו, הטעם שלו, הדעה והאישיות שלו. אם נעבור על כל תחום, למשל על אופנה- נראה שלמרות שאנו יכולים ללבוש כל מה שאנו רוצים, אנו מתלבשים בצורה דומה לאנשים אחרים, ושונה מהצורה שהתלבשנו לפני עשור. כלומר, החברה משפיעה עלינו במחשבה על "מהו יפה?". גם אם אנחנו חושבים שמשהו הוא יפה, יכול להיות שנוותר על היפה בעינינו בגלל שאנו חוששים מתגובה חברתית שלילית ומלהיות שונים.

ניסוי נקודת האור – Sherif (1936)

שריף ביצע ניסויי בו נבדקים הוכנסו לחדר חשוך שבו הוקרנה נקודת אור על הקיר, והם התבקשו לקבוע את טווח תנועתה. הנקודה אמנם לא זזה בפועל, אך היה נראה כאילו היא זזה קצת. כאשר הנבדקים נבחנו לבד, תשובותיהם היו שונות מאוד זו מזו. אך, כאשר נכחו בחדר נבדקים נוספים, התשובות השתנו: הן נהיו זהות לתשובות של אנשים אחרים

קיימות 2 השערות לשאלה – מדוע התשובות נהיו זהות?

– קונפורמיות אינפורמטיבית:

שימוש בהערכותיהם ומעשיהם של אחרים כמקור מידע מהימן למה שנכון או מתאים.קונפורמיות זו עשויה להוביל לקבלה פרטית – Private Acceptance– התנהגות הנובעת מהאמונה שמה שאנשים אחרים אומרים או עושים הוא יותר נכון מאשר מה שאנו אומרים או עושים.