למשל אם אנו רוצים לבדוק אם יש קשר בסגנון ההורות של האם לבין התפתחות המצפון של התינוק, איך נבדוק זאת? שאלונים אבל לשאלונים יש מגבלה – אנשים רוצים להציג עצמם באור חיובי; תצפיות, מגבלות של תצפית הם נאמנות ותוקף של עיבוד הנתונים, באופן ספונטני או טבעי לא חייב להתרחש אירוע שקשור למצפון צריך ליצור מצב או תצפית מובנה. חוקרת בשם קוצ'נסקה עושה תצפיות בבית הילד, היא מבקשת מהאם ליזום אירועים שסביר להניח שיעוררו התנהגויות רלוונטיות.למשל: איסוף הצעצועים לאחר משחק.
מצד אחד שיטות מחקר של פסיכולוגיה התפתחותית הם מן הסתם שיטות מדעיות, הנתונים יכולים להיות בצורה של דיווח – האם/ הילד מדווח על עצמו (שאלונים), ההורה על הילד. יש מגבלות אבל השיטות נותנות מידע חשוב. אנו יכולים לעשות תצפית מה הם ההיתרונות של תצפית חופשית, מה החסרונות של תצפית חופשית. אנו יכולים לבנות את המצב ואנו יכולים לעשות גם ניסוי. למשל: החוקרת מביאה את הורים והילד למעבדה, שם היא מכניסה את הילד לפרדיגמה של הצעצוע האסור, היא יכולה לבדוק האם יש קשר בין ההתנהגות בבית שבה ההורה צריך לגרום לילד לסדר לבין מה הוא עושה כשאף אחד לא מסתכל. כך אפשר לראות כיצד המידע מן השיטות השונות מצתלב ועוזר לנו לתת תשובה לשאלה האם יש קשר בין סגנון ההורות להתפתחות המצפון של הילד. חסר בניסוי בתחום הזה משווים בין שני מצבים אבל אומרים לילד הצעצוע הזה שייך לילד אחר. המניפולציה הזאת עובדת. כשנותנים לילד בין שלוש הסבר מתקבל על הדעת הם לא נוגעים בצעצוע יותר.
אנו תיארנו ניסוי מבוקר, יש דברים מסוימים שאנו לא יכולים מסיבות אתיות או מעשיות לבדוק אותם בניסוי מבוקר.למשל: לתת לילדים לשחק באייפד כשרוצים לבדוק אם זה תורם להתפתחות. אם יש לנו איזהשהי סיבה לחשוש או שאנו לא יודעים מה ההשלחות. אם אנו רוצים לבדוק את ההשפעה של חסך רגשי מוקדם ברור שאנו לא יכולים להכניס קבוצה של תינוקות למצב של חסך רגשי מתמשך. אבל במצב כזה אפשר לעשות ניסוי טבעי – להשוות בין שתי קבוצות ששונות שלא באשמתנו. מה שייחודי לתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית זה שאנו מתעניינים בתהליכים לאורך זמן, אנו רוצים לראות ולהבין כיצד אנשים משתנים, לכן לא מספיק לענות רק להסתכל על הורים עם הילדים בני ה-3 שלהם. אנו נרצה לדעת ממה ילדים בני 3 שונים מבני 1 או7 ? מה מתפתח בתחום המצפון? אנו רוצים לראות האם אותם סוגי הורות משפיעים באותה צורה?
יש לנו שתי אפשרויות לבדיקת תהליכים והשפעות התפחותיות:
- מחקר רוחב – השוואה בין קבוצות גיל. הוא יחסית נוח וזול אבל יש לו חסרונות בהבהת תהלכיים התפחותייים – זה כן נותן לנו מידע מעניין לגבי דברים טיפוסיים בגיל אבל זה לא נותן לנו את התהליך והדינמיקה של התהליך לאורך
- מחקר אורך – בדיקות חוזרות בזמנים שונים. זה קשה יקר, גם פה יש בעיות בהתמודדות לאורך זמן (אנשים עוזבים, הרבה פעמים לא סתם, כאלו שקשה לחם בחיים).
ציוד הוולד
עם מה התינוק מגיע לעולם. הסוגייה המרכזית היא סוגיה של תורשה מול סביבה.
מאוד חשוב להבחין בין שני היבטים שונים של תורה:
- טבע האדם – מה מאפיין תינוקות אנושיים טריים באופן כללי? מה הציוד המשותף לכלל התינוקות? מה התורשה המשותפת שלה?
דרווין – אבי תורת האבולוציה גישות מסוג כזה מניחות נטיות אנשויות בסיסיות וממשיכות בגישה הזאת להנחה של התפתחות למשל: בני האדם הם מטבעם תרבותיים. - הבדלים בין אישיים
גולטן – התעניין במה אנשים שונים זה מזה. הוא כתב ספר על התורשתיות של הגאונות.
מה מאפיין את התינוק האנושי
עד שנות ה-50 ספרים ומדריכים להורות לימדו הורים שהתינוק מגיע לעולם כלוח חלק, הוא מצויד עם מערכות טפיסתיות בסיסיות: ראיה, שמיעה, מגע, אבל עוד לא מסוגל להפעיל את מערכות אלו כדי להתמצא בעולם. הראייה תקינה אבל התינוק לא מבחין בין גירויים חזותיים. היכולות האלה מתחילות להבשיל ולהתפתח במהלך החודשים הראשונים. תמונה זו אינה נכונה בגדול.
נשאלת השאלה אם היום אנו יודעים שזה לא נכון, למה במשך כל כך הרבה שנים חשבו כך? אם אנו רוצים לדעת האם תינוק וולד מבחין בין ריבוע לעיגול, האם הוא מבחין בין הבהרות שונות, איך נדע? אי אפשר לשאול אותו? במשך הרבה מאוד שנים לא פיתחו מערכי ושיטות מחקר שמתאימים לשאול את השאלות הבסיסיות והחשובות הללו. רק בתחילת שנות ה-60 הייתה מין פריצת דרך של מישהו בשם פאנצ', האם ובאיזה שלב תינוקות יכולים להבחין בין הבדלים חזותיים. פאנצ' בנה מתקן שבו התינוק שוכב על הגב ומעליו מקרינים שני גירויים, למשל: עיגול וריבוע. פאנצ' היה יכול לזהות על מה התינוק מסתכל לפי תנועת העיניים והשתקפות הדמות על האיישון. הוא אמר שאם תינוקות מסתכלים באופן מובהק על גירוי אחד מהשני זה אומר שהתינוק מבחין, מבחינתו זה לא אותו הדבר. זה כבר נותן לנו איזושהי סיבה. אנו יודעים שתינוקות בשעות הראשונות להבחין בין מרובע לעיגול. שיטה זו היא פרמיטיבית. נניח שאנו מקרינים להם שתי צורות ותינוקות מסתכלים על שניהם באותו זמן אנו לא יכולים להסיק מזה שהם אינם מבחינים כי אין שם העדפה. פאנצ' בדק הבחנה ואם אין הבחנה זה לא ברור אבל אם יש אז זה ברור.
