- אובדן אחריות אישית– כשאנו חלק מקבוצה, אנו מרגישים פחות אחראיים על המעשים שלנו, וחשים מחוייבות פחותה להסביר את התנהגותנו.
- ציות לנורמה הקבוצתית–אנשים בקבוצה נוטים לפעול לפי שאר חברי הקבוצה והנורמות בה, ולא בהתאם לנורמות והערכים שלהם. הנורמות בקבוצה יכולות להיות גם חיוביות.
- הפחתה במודעות עצמית – יש מחקרים שמראים שהגברה של מודעות עצמית, מפחיתה את הדה-אינדיבידואציה (הגברת מודעות עצמית ניתן לעשות באמצעות מראה המשקפת לאנשים מה שהם עושים).
- דה אינדיבידואציה בעולם הווירטואלי – בעולם האינטרנטי, מאחורי מסך שבו אנו אנונימיים ולא רואים אותנו, אנו מרשים לעצמנו לומר דברים שלא היינו אומרים בסיטואציה אחרת.
ניסוי דה-אינדיבידואציה בליל כל הקדושים(Diener et al., 1976)
ניסו לבחון התנהגות של ילדים במסגרת המנהג של מעבר מדלת לדלת בליל כל הקדושים ובקשת ממתקים. חלק מהילדים עברו לבד מדלת לדלת, וחלק מן הילדים עברו בקבוצה. בנוסף, חלק מן הילדים נותרו אנונימיים, וחלק מן הילדים נשאלו לשמם ולמקום מגוריהם.הילדים קיבלו הוראה מוקדמת לקחת "רק ממתק אחד".
ניכר כי הילדים שביקשו ממתקים בתוך קבוצה ונשארואנונימיים, התנהגו באופן פחות מוסרי ולקחו הרבה יותר ממתקיםמהילדים שהיו לבד או שנשאלו לשמם. במקרה זה, ניכר גם אפקט האנונימיות וגם אפקט הקבוצה (אנשים בקבוצה מרשים לעצמם לנהוג באופן פחות מוסרי מאשר לבד).
מחקרו של ג'ונסון 1979 –
לפי ג'ונסון, להיות חלק מקבוצה לאו דווקא מוביל להתנהגות שלילית, ואפילו יכול להוביל להתנהגות חיובית. הוא ערך ניסוי שבמסגרתו חצי מהמשתתפים הולבשו במדי KKK (פעילי כת קיצונית), שנועדו לעורר נורמות אנטי-חברתיות אצל המשתתפים, וחצי מהמשתתפים הולבשו במדי אחיות, על מנת לעורר אצלם נורמות פרו-חברתיות של עזרה ודאגה לאחרים. בנוסף, ניסו לגרום לחצי מהמשתתפים בכל קבוצה לחוש אנונימיות על-ידי כיסוי פניהם, ולחצי מהם לא. הנבדקים התבקשו לבחור את עוצמת השוק החשמלי שייתנו לאדם אחר, בתור עונש על כישלון במטלה כלשהי.
ניכר כי הנבדקים האנונימיים שלבשו את מדי ה-KKK נתנו שוקים חשמליים חזקים יותר מאשר הנבדקים ה"לא-אנונימיים" (פניהם לא היו מכוסות) שלבשו את אותם הבגדים. לעומת זאת, בקבוצה של לובשי מדי האחיות, דווקא הנבדקים האנונימיים נתנו פחות שוקים חשמליים מאשר הנבדקים הלא-אנונימיים שלבשו את אותם המדים.
מסקנה: במצבים שבהם הנורמות הקבוצתיות הינן פרו-חברתיות (כמו בקבוצת האחיות), התנהגות חברי הקבוצה תהיה אף היא פרו-חברתית, ולהיפך – כאשר החברות בקבוצה מדגישה נורמות אנטי-חברתיות ותוקפניות, חברי הקבוצה ינהגו בהתאם. בנוסף, האנונימיות גורמת לאנשים להזדהות עם התפקיד שניתן להם.
קבלת החלטות בקבוצה
באופן כללי, קבוצות יצליחו יותר בקבלת החלטות לעומת יחידים, אם הן מסתמכות על בעל המומחיות הרבה ביותר בקבוצה, ומומרצות מהערות חברי הקבוצה. עם זאת, קיימים מספר גורמים העלולים לגרום לקבוצות לקבל החלטות פחות טובות מיחידים.
מה עלול לפגוע באיכות ההחלטות בקבוצה?
Groupthink– 'חשיבה קבוצתית המאופיינת בהפעלת לחץ על חברי הקבוצה' (Janis, 1982):
זהו מונח שתבע ג'ניס, שהתעניין בשאלה האם באמת קבוצות מקבלות החלטות טובות יותר מיחידים. מונח זה מאפיין קבלת החלטות על-ידי נטייה קיצונית לחפש את הסכמת חברי הקבוצה.מצב זה מתרחש כאשר הרצון לקבל החלטה קבוצתית חזק יותר מהמוטיבציה להשיג מידע מדויק ונכון, ולקבל החלטות בהתאם למידע שהושג.
סרטון: בכיתה ראינו סרטון שהוא חלק מהסרט 12 מושבעים, בו מוצגת קבוצת מושבעים שצריכה להחליט החלטה בנוגע להרשעה שצריכה להיקבע בפה אחד. אולם, אחד מהמושבעים סבור שהנאשם חף מפשע, וכל השאר מאמינים כי יש להרשיעו, ולכן הם כועסים על מי שבצדקתו. סרטון זה ממחיש עד כמה קשה להתנגד לדעה של הקבוצה.
דוגמות לחשיבה קבוצתית:
- פלישה למפרץ החזירים: בזמן הכהונה של ג'ון קנדי, התקבצה קבוצת פוליטיקאים ויועצים שבחנו את אפשרות הפלישה למפרץ החזירים בקובה. הם סברו שהפלישה תגרום למרד של האזרחים בשלטון, והחליטו לפלוש למפרץ. התוצאה הייתה שלילית לגמרי: רוב הלוחמים האמריקניםנהרגו אונפלו בשבי. בניתוח אחורה, כשבחנו כיצד האמריקאים לא צפו את תוצאת הפעולה, הסתבר שהתהליך נבע מ'חשיבה קבוצתית': היה ניסיון גדול לשמור על הסכמה בקבוצה – יועצו של קנדי התנגד לפלישה אך חשש להביע את דעתו. כששמעו שיש מתנגד בתוך הקבוצה, מיד דאגו לדבר איתוולהודיע לו שקנדי כבר בחר פעולה ואין טעם להתנגד.
- הפלישה האמריקנית לעיראק, לפי טענות רבות הוחלטה כתוצאה מחשיבה קבוצתית.
- הקונספציה של מלחמת יום הכיפורים. יכול להיות שהקונספציה שמצרים לא תפתח במלחמה במידה רבה התגברה בקרב ישראל בשל 'חשיבה קבוצתית'.
- ההחלטה לשגר את מעבורת החלל צ'לנג'ר, ביום שבו היו תנאי מזג אויר קשים. מסתבר בדיעבד שהיו מהנדסים רבים שחשבו שזו לא החלטה טובה, אך הופעל עליהם לחץ בכדי שלא יתנגדו לשיגור.
ג'ניסמתייחסת לחשיבה הקבוצתית כאל סוג של מחלה, וכמו מחלה יש לה סימפטומים, גורמים ודרכים להימנע מהן.
גורמים המגבירים חשיבה קבוצתית:
מצבי לחץ, לכידות קבוצתית גבוהה, קבוצות הומוגניות ומנהיג חזק.
