יותר מ-70% מתוך חצי מיליון מבחנים שמולאו על ידי אזרחים מ-34 מדינות שונות הראו תוצאות צפויות מראש התואמות את הסטראוטיפים הקיימים לגבי כך שגברים טובים יותר במקצועות מדעיים מנשים. החוקרים גילו שסטראוטיפים "לא מוצהרים" שקיימים ברמה המדינית ניבאו הבדלים תלויי מגדר בהישגים במקצועות מדעיים בכיתה י'. הדיווחים של התלמידים על הסטראוטיפים כפי שהם חושבים שקיימים לא ניבאו נכון את הפעם הזה. החוקרים מציעים שהסטראוטיפים הקיימים בחברה וההבדלים בין המינים בהשתתפות ובהישגים בתחומי המדע מחזקים ותורמים להבדל המגדרי המתמשך במעורבות במדע.
המחקר:
ברחבי העולם, בכיתה י' בנים מראים הישגים טובים יותר במדעים מאשר בנות. דבר זה, חיזק את התפיסה שבנים טובים יותר "באופן טבעי" מבנות במדעים ומתמטיקה. אולם, גודל הפער המשתנה ותלוי בתחום שבו נבחנו (מדעים או מתמטיקה למשל), ותלוי גם בפקטורים סוציו-תרבותיים. (במאמר יש כמה דוגמאות לתוצאות של תלמידים בארצות הברית).
הסטראוטיפים לפיהם גברים טובים יותר מנשים במקצועות המדעיים משפיעים על מבוגרים וצעירים. למשל, נשים שתומכות בסטראוטיפים האלה, פחות יתעניינו בנושאים האלה ופחות סביר שיבחרו לעשות תואר בנושא כזה. אפילו, אם מזכירים לאישה את הסטראוטיפ הזה לפני ביצוע תרגיל מסויים, זה יגרום לה לבצע אותו בצורה פחות טובה בהשוואה לקבוצת ביקורת. כלומר, התנהגות הפרט מושפעת מהסטראוטיפ על הקבוצה שלו.
תרחיש הפוך גם קורה, משום שאנשים לומדים על הסביבה גם מתצפיות על אחרים. במקרה זה, אחוז הגברים שעוסקים במקצועות המדעיים גדול יותר, ואישה אשר רואה את זה (למשל בניסוי נתנו לאישה לצפות בסרטון מכנס מדעי) תרגיש פחות שייכת, גם אם היא עוסקת בתחום זה.
לסיכום מה שנאמר עד כה, הבדלים בהשתתפות או הישגים שנעשו במדע עשויים לגרום לסטראוטיפ "גברים=מדע", וזה עלול לגרום להבדלים בהישגים ברמה הלאומית. פערים אלה עלולים גם לגדול. החוקרים מציינים שלרוב אין אפשרות לבדוק את הסטראוטיפ הזה ברמה עולמית כי אין מידע מכל המדינות, אבל במחקר הזה יש מדגם גדול מאוד. עדיין, בהתבסס על הרבה מחקרים, למרות שרוב האנשים לא מדווחים על כך שהם מחזיקים באמונה גדולה בסטראוטיפים, יודעים שיש להם השפעה רבה כל קבלת החלטות והתנהגות. למשל, אנשים מדווחים על כך שקל להם יותר להתחבר עם גברים שעוסקים במקצועות מדעיים ונשים שעוסקות במדעי הרוח מאשר הפוך (יש עוד כמה דוגמאות במאמר). מתוארת במאמר מבחן IAT, בו נותנים למשתתף לחלק מילים לשתי קטגוריות: דברים שמסמלים גבר ומדע, ודברים שמסמלים נשים ומדעי הרוח. אחר כך, נותנים להם לסווג הפוך (גברים ומדעי הרוח), ולוקח להם יותר זמן להגיב. החוקרים טוענים שיכול להיות שהסטראוטיפ הסמוי שונה מהסטראוטיפ שאדם מדווח עליו משום שהוא לא מודע לזה או שהוא לא רוצה להיות מודע לזה. תוצאות ה IAT ניבאו עניין, השתתפות, וביצועים במקצועות המדעיים בהתאמה לתוצאות. כ-500 אלף אנשים מילאו את ה IAT באינטרנט ב 17 שפות. כ-70% גברים ונשים הראו נטייה לסטראוטיפים, ותוצאות אלה לא התבטאו בדיווחים של אותם אנשים (פחות נטייה לסטראוטיפים כשנשאלו שאלה ישירה).
לתרבות יש כוח חזק בעיצוב האמונות של האנשים בה. לכן, החוקרים מערכים שלסטראוטיפ מגדר-מדע יש השפעה ברמה הלאומית ושוני בין מדינות ותרבויות.
תוצאות המחקר:
החוקרים בדקו 34 מדינות ציונים של ילדים בכיתה י' במדעים, וגילו שציוני הבנים גבוהים משמעותית ב65% מהמדינות. (עכשיו יש כל מיני טבלאות ותוצאות מדויקות של מבחני ה-IAT, ועוד סוג של שאלון, התפלגות התוצאות, וגרף שמראה את התפלגות המדינות שראינו גם בשיעור, מוזמנים לקרוא בעמוד 2 במאמר. לדעתי הנקודה שהסטראוטיפ קיים כבר הובהרה..).
לסיכום שלב המחקר, החוקרים ראו קשר חיובי בין סטראוטיפ מגדר-מדע סמוי לעניין, השתתפות והישגים במקצועות מדעיים בכל ההשוואות והשאלונים שביצעו. אין מספיק נתונים בתוך כל מדינה כדי לבחון השערות זמניות בביטחון ,אבל מחקרים עתידיים אולי יוכלו להסביר זאת יותר ולתת עוד הסברים אפשריים.
דיון וסיכום:
החוקרים גילו שאינדיקטור לאומי לסטראוטיפ מגדר-מדע סמוי קשר להבדלים בהישגים במדעים ומתמטיקה במדינה. מבחני ה IAT נעשו במדינות שונות דרך האינטרנט, ואין שום קשר בין העונים לשאלון, לכן אין סיכוי שהם נחשפו לאותם ילדים בכיתה י' בעלי אותם הישגים. בשל כך, סיבה הגיונית יותר שגם המבוגרים שענו על השאלון וגם תלמידי כיתה י' מושפעים מאותו הקשר סוציו-תרבותי, שהוא כמובן סטראוטיפ מדע=גברי.
החוקרים מציעים למדינות השונות לקדם על ידי קמפיינים את השתתפותן של נשים בלמידת נושאי המדעים ובעיסוק בהם, כדי להתגבר על הסטראוטיפ הסמוי שכבר טמוע בחברה, גם אם זה יטלטל את החברה.
סיכום מאמר: הצדקה עצמית- מתנהגים "רע" ומרגישים מוסריים
המאמר מדבר בגדול על אנשים שמגדירים את עצמם מוסריים ובכל זאת עושים מעשים לא מוסריים. הם טוענים שהמחקר בתחום מתפתח בהרבה תחומים- כלכלה, ניהול, פסיכולוגיה קוגניטיבית וחברתית, בעבר הם חקרו על הגדרת מהו האתי, איך אנשים אמורים להתנהג והגדרת הרווח של ההתנהגות הלא מוסרית. כיום הם ממשיכים בכיוון של- איך אנשים יחידים מגיבים כשמפתים אותם לעשות מעשה לא מוסרי.
ישנם חוקרים התנהגותיים שחוקרים אנשים שעושים מעשים לא מוסריים בשעה שדעתם מוסחת מהמעשים והם לא מודעים להשפעה שלהם. ישנה גישה אחרת של חוקרים שבודקים את האנשים שמודעים לכך שהם מכופפים את החוקים ועוברים עליהם למען טובות הנאה לעצמם או לקבוצתם, על גישה זו מדברים במאמר.
