תופעת"השעיר לעזאזל": כשהמצב קשה וקיימת תחרות בין חברי הקבוצה השלטת ובין חברי המיעוטים על משאבים מוגבלים, ישנה נטייה בקרב חברי הרוב השולט להשתלח בחברי המיעוט, איתם הם מתחרים באופן ישיר על משאבים. אולם, ישנם מצבים שבו אין מתחרה הגיוני ומציאותי שבו אתה יכול להשתלח,ובמקרים כאלו מוצאים שעיר לעזאזל. דוגמה מעולה היא גרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה. הגרמנים היו עניים ומתוסכלים אבל לא היה להם גורם ממשי שאותו ניתן היה להאשים. לכן, כשהנאצים עלו לשלטון והציגו את היהודים כאחראים לכל הבעיות,הם הפכו אותם לשעיר לעזאזל אולטימטיבי. זאת, מכיוון שקל היה לזהות אותם והם היו חסרי אונים מול מתקפת יחסי הציבור של הנאצים,שכן הם לא היו בעמדה ממנה יכלו להשיב מלחמה. ממצאים בנושא מצביעים על כך שבזמני מצוקה, אנשים נוטים להתיק את כעסם על המצב לכיוון קבוצות מיעוט שקל לאתר ושלא יכולות כל כך להגיב.
חוקים נורמטיביים The way we conform – לא נלמד בכיתה, נסמך על חומר הקריאה
נורמות הן האמונות הרווחות בחברה מסוימת באשר למה נכון, מותר ומקובל והן משתנות מתרבות לתרבות ואף מאזור אחד למשנהו (לדוגמה, הבדלים בין נורמות ההתנהגות כלפי אפרו-אמריקאים בצפון ובדרום ארה"ב בעבר). נורמות לא תמיד מועברות לאינדיבידואל באופן ישיר מילולי או מעוגן בחוק, עצם החיים בחברה בעלת נורמה גזענית למשל, תביא לכדי התפתחות דעה קדומה אצל הפרטים בחברה. מצב כזה נקרא אפליה ממוסדת – גישה גזענית/סקסיסטית המאפיינת את רוב האוכלוסייה החיה בחברה.אפליה זו עלולה להקשות על חברי הקבוצה המופלת לא פחות מחקיקה פורמאלית. כיצד האפליה הממוסדת פועלת?
לבני אדם יש נטייה חזקה ללכת עם הזרם, ולמלא אחר ציפיות הקבוצה,על-מנת לזכות בקבלה חברתית. נטייה זו ידועה כקונפורמיות נורמטיבית. החוקר תומס פטיגרו קישר תופעה זו להפצת דעות קדומות, כשטען שאנשים פעמים רבות מאמצים דעות קדומות או מתנהגים בצורה מפלה במטרה להתאים את עצמם להשקפת הרוב השולט. בנוסף, פטיגרו טען כי הרוב המכריע של דעות קדומות נרכש כתוצאה מקונפורמיות. ממצאיו מאששים את טענתו: במחקר שנערך על כמרים הוכח שלמרות שדעותיהם האישיות היו שוויוניות ונוטות למיזוג בין שחורים ולבנים, דעותיהם הפומביות נטו להיבדלות, מכיוון שהנורמה באותה קהילההייתה בעד היבדלות. אנשים שעברו ממקומות בעלי נורמות יותר גזעניות נגד אפרו-אמריקנים (למשל דרום ארה"ב) למקומות שבהם הנורמות היו פחות גזעניות (למשל צבא), הפכו גם הם לבעלי השקפה פחות גזענית, ולהיפך. בנוסף, מושל אלבמה חסם בגופו את דרכם של סטודנטים שחורים שניסו להירשם לאוניברסיטה ורק עשור מאוחר יותר, עם השתנות הנורמות באלבמה, הוא צולם מברך את מלכת נשף סיום התיכון, שהייתה אפרו אמריקנית.
איך אנו מייחסים משמעות? ייחוס דעות קדומות (dispositional versus situational explanations) –לא נלמד בכיתה, נסמך על חומר הקריאה
סיבה אחת לכך שהסטריאוטיפים כל-כך חתרניים ועקביים היא שלאנשים יש נטייה לעשות ייחוס תלוי אופי. כלומר, להגיע למסקנה שהתנהגות מסויימת נובעת מתכונות האדם ולא עקב המצב בו מצוי. על-אף שייחוס זה לעיתים נכון, גם המצב משפיע על ההתנהגות. ייחוס זה יוצר טעויות ייחוס.
סטריאוטיפים הם ייחוסים שליליים.Pettigrewקרא לתופעה של ייחוס תכונות של היחיד על קבוצה שלמהultimate attribution error(נותן דוגמה שלייחוס תכונות שלילי ליהודים, האפרו-אמריקנים והסינים, אפילו כאשר הוצגו ראיות ממצבים המסבירים את התנהגותם). כלומר, כשאנשים מתאימים לסטריאוטיפים שאנו מחזיקים בהם, אנו נוטים להתעלם מהסיבות שהביאו אותם להתנהג כך, ומצדיקים את הסטריאוטיפ.
כיצד ניתן להפחית דעה קדומה?לאנלמדבכיתה, נסמךעלחומרהקריאה
דעות קדומות מבוססות על מידע מוטעה והכללתו כלפי קבוצה מסויימת.לכן, בעבר חשבו שחינוך הוא הפתרון להיווצרותן, מהשהתגלה כתקווה נאיבית.
מכיוון שמעורבים בדעות אלו גם צדדים רגשיים, אשליות שיוצרות התאמה שגויה, תפיסות קוגניטיביות מוטעות וכו', קשה לשנות סטריאוטיפים המבוססים על מידע מוטעה רק ע"י חשיפה לעובדות. אולם, מגע עם קבוצות המיעוט מפחית את הסטריאוטיפים והדעות הקדומות כלפיהם.
תיאוריית המגע Contact Hypothesis
כאשר החוק של בתי הספר המופרדים בוטל בארה"ב, הפסיכולוגים החברתיים היו שמחים ואופטימיים, כי ההפרדה הפחיתה את ההערכה העצמית של קבוצת המיעוט.הם האמינו שאי-ההפרדה יכולה להגביר את ההערכה העצמית של ילדי קבוצת המיעוט, ואף קיוו שחוק זה יהווה התחלה של סיום הדעות הקדומות. הייתה להם סיבה טובה להיות אופטימיים, שכן הייתה לדעתם הצדק מבחינה אמפירית –Deutch & Ellen (1951) השוו בין פרויקט שיכון בו גרו אנשים לבנים ושחורים יחד באותם הבניינים, לעומת בניינים נפרדים, והראו שלאחר כמה שבועות בבתים המעורבים רמת הדעות הקדומות והאפליה ירדה.
למרות שמגע בין גזעים הינו דבר חיובי,כאשר ביהמ"ש הגבוה הורה ב-1954 על ביטול ההפרדה בבתי הספר נרשמה דווקא עליה באפליה ובגזענות.במחקרים אשר ניסו לבדוק את מידת ההשפעה של ביטול ההפרדה, לא התגלתה באופן מובהק עלייה בהערכההעצמית של הילדים השחורים ו-25% מן המחקרים הראו אפילו ירידה מובהקת במידת ההערכה העצמית. בנוסף,הדעות הקדומות לא פחתו.Stephan מצא שב-53% מן המחקרים,מספר הדעות הקדומות עלה, וב-34% הדעות הקדומות לא השתנו.
מדוע ביטול הפרדה בבנייני מגורים עוזרת בהפחתת דעות קדומות בהשוואה לבתי ספר? לא כל מגע יכול להפחית את הדעות הקדומות ולהגביר את ההערכה העצמית. שכן, אם נסתכל אחורה, המגע הראשוני בין שחורים ללבנים היה כשלבנים הביאו שחורים כדי לשרת אותם. כלומר, הקשר ביניהם היה קשר שלאדון ועבד מגע אשר לא מפחית דעות קדומות.
