שינוי סטריאוטיפים

האם חשיפה לראיות הסותרות את הסטריאוטיפ תוביל לשינויו?

לא בהכרח. לעיתים הראיות אף יחזקו את הסטריאוטיפ, בכך שייגרמו לאנשים לחשוב על סיבות להפריך את הראיות (אז מה אם האיש הוא שחור וחרוץ, הוא יוצא דופן). עם זאת, חשיפה לראיות סותרות רבות יכולה לגרום לשינוי הסטריאוטיפ. שינוי יעיל במיוחד ייקרה כאשר לאדם תהיה חשיפה אישית וקרובה לדוגמות סותרות (מישהי שאני באמת מכירה ולא סתם מישהי ששמעתי עלייה, שהיא גם אישה וגם גאונה בפיזיקה).

האם מגע עם קבוצת האחר מפחית דעות קדומות?(השאלה נוגעת יותר לסטריאוטיפים בין קבוצות)

פגישה עם קבוצת האחרלרוב לא תסייע לנטוש את העמדות הסטראוטיפית, ולעיתים מפגש שכזה עשוי אפילו להגביר דעות קדומות. מחקרים שנעשו הראו שפרויקט השילוב של שחורים עם לבנים בארה"ב, בשנים שלאחר ההפרדה הגזעית, לא שינה את העמדות, ובמקרים מסויימים אף הרע אותן.

אולם, מחקרים מקבילים מאותה תקופה הראו שאינטגרציה מסייעת בשינוי דעות קדומות, ומיפו את הגורמים לכך. החשובים שבהם היו כאלה שמצמצמים עמדות סטריאוטיפיות בין קבוצות – השערתתיאורייתהמגעשלAllport:

1. תלות הדדית – אנשים התלויים האחד בשני.
2. מטרה משותפתשאנשים שונים פועלים למענה.
3. מעמד שווה בין שני הקבוצות – אםהסטטוסשלהקבוצותלאשווה,האינטראקציהשלהםתתאפייןבהבדליסטאטוס – הבוסיםיתנהגוכבוסיםטיפוסיים, והעובדיםיתנהגוכנחותיםיותר, ואףאחדלאילמדמידעחדשעלהקבוצההשנייה.
4. סביבה לא פורמלית ונינוחה – סביבה המאפשרת אינטרקציה אישית ונעימה (אחד על אחד).
5. מגע עם מספר אנשים מהקבוצה השנייה ולא יחיד –מפגשיםמרוביםעםאנשיםשוניםמהקבוצההשנייה, מאפשריםלאדםלהביןשהדעותשלולגביהקבוצההשנייההיושגויות. זאת,כדי שלא נראה את היחיד השונה כיוצא מן הכלל.
6. קיומן של נורמות התומכות בשיוויון הקבוצות.

Jigsaw Class(אליו ארונסון) – מודל שיישמו בבתי ספר, להרכבת כיתות באופן שיישם את הקריטריונים לעיל, על מנת שהאינטגרציה בין הקבוצות תצמצם את הדעות הקדמות. למשל, יצירת מצב הדורש לימוד בקבוצות, תלות ועבודה משותפת, כך שילדים ישנו את דעותיהם הקדומות על השונים מהם.

דוגמה לאפליה: לא היה במצגת, נסמך על חומר של שנים קודמות – לא נלמד בכיתה- כנראה נמצא בספר

 Swin & Sanna (1996), מצאו כי גברים נתפסים בחברה כבעלי יכולת אינטלקטואלית גבוהה משל נשים. הם הבדילו בין ייחוסים של הצלחה וכישלון:

המחקר הפסיכיאטרי (Bond, 1998):

המחקר בחן האם יש הבדל ביחס של פסיכיאטרים (לבנים) כלפי מטופלים לבנים ושחורים?

יש 2 סוגי טיפול: האחד רגוע ומאפשר מנוחה והאחר קשה יותר. נבדוק האם חלוקת סוג הטיפול הושפעה מסוג המטופל (מהיותו שחור או לבן).

בחודש הראשון של המטופלים במוסד, היו הרבה יותר שחורים שקיבלו טיפול מחמיר מאשר לבנים. לאחר חודש, כשכבר יש הכרות יותר טובה עם המטופלים, אין צורך להתבסס על סטריאוטיפים אלא על מענה טיפולי והולם, ואכן התוצאות השתנו באופן משמעותי והפער בין השחורים ללבנים הצטמצם מאוד.

נושא 7:תפיסה חברתית

תפיסה חברתית –התרשמות הראשונית שלנו מאנשים אחרים, והסקתהמסקנות שלנו לגביהם, לפי אותו הרושם. פעמים רבות, הרושם הראשוני שלנו על אדם הינו שגוי, ולכן גם המסקנות שאנו מסיקים לגביו שגויות. לדוגמה:

סרטון מתוכנית כישרונות בריטית שסוזן בויל שרה בה: בסרטון נצפית מישהי בשנות ה-40 לחייה, בעלת מראה מעט מוזר, שאף גורם למישהי בקהל לצעוק לעברה "בוז". אולם, כאשר סוזן מתחילה לשיר, ניכר כי הקהל מופתעכאשר יוצא מפיה קול שמיימי כל-כך. שכן, קיימת הציפייה שאישה בעלת מראה לא מטופח כשלה, תזייף ותשיר בצורה מכוערת.

תיאוריות אישיות אימפליציטיות(מרומזות)

הנחות לגבי אילו תכונות אישיות באות עם אילו תכונות אישיות אחרות, ועם אילו לא. הנחות אלה משפיעות באופן אוטומטי על התפיסות שלנו. כלומר, כאשר אנחנו מזהים תכונה מסוימת אצל אדם, אנו מצפים באופן אוטומטי שיהיו לו תכונות נוספות השייכות לאותה הסכמה. הסכמות הללו תלויות תרבות כך שסמכות מסוימות שיש בישראל לא קיימות בהכרח במדינות אחרות. פעמים רבות הן מתגלות כשגויות.

לדוגמה, אנו נניח שאדם:

• חברותי –הינו אדם שמח.
• שקט – הינו אדם ביישן.
• עוזר – הינו אדם כנה.

אחד הניסויים המפורסמים בנושא זה הוא של :Asch (1946) הוא חילק משתתפים לשתי קבוצות, ואמר להם שצריך להגיע מורה מחליף. לשתי הקבוצותהוא חילק רשימה זהה עם תכונות של המרצה המחליף, מלבד תכונה אחת – באחת הרשימות הייתה התכונה 'חם' וברשימה השנייה הייתה התכונה 'קר'.

הוא גילה שאנשים שקיבלו את רשימת התכונות שהופיעה בה גם המילה 'חם', תיארו את המרצה כאדם יותר שמח ובעל חוש הומור מאשר הקבוצה שברשימה שלה נכתב שהמרצה קר. כלומר, הם קישרו תכונה חיובית אחת עם הרבה תכונות אחרות שלא בהכרח קיימות במציאות.

תיאוריות ייחוס

ייחוס הינו ההסבר / הפירוש שאנו נותנים להתנהגות מסויימת.