פירוש ידע התנהגותי

האם ייתכן שהדימיון של אנשים אחרים בסיטואציה יכול להוביל למצבים מנטאליים של פיזור אחריות, ללא תלות בהאם אחרים נגישים להגיב?

אפקטים של הטרמה (Priming Effects)

ההשפעה הלא מודעת של הסיטואציה עלינו, ועל איךשאנו חושבים, מרגישיםומתנהגים. ההטרמה הקלאסית היא הטרמה סמנטית – משמעותית.

הפעלה של מבנה ידע (סכמה)^מפעילה ידע סמנטי-ידע אסוציאטיבי – כאשר אנו חושבים על מושג כלשהו, למשל על המילה רופאה, דברים הקשורים לאותו מושג מופעלים אצלנו מהזיכרון, והם נהיים יותר נגישים.

הפעלה של מבנה ידע ^ משפיעה על תפיסה חברתית – המידע שיש לנו על העולם מאורגן בסכמות, מבני ידע. אותם מבני ידע משפיעים על האופן בו אנו מתנהגים ותופסים סיטואציות חברתיות. למשל,סכמה שלמדנו על פתולוגיה מסוימת, נגישה לנו בראש ומשפיעה על האופן בו אנו מפרשים את העולם החברתי. ערעור של סכמה משנה את האופן בו אנו תופסים את העולם.

עצם זה שאנו חושבים על אנשים/מצבים אחרים, יכול לגרום לאפקטים דומים כאילו הם נוכחים ממש.

 

פירוש ידע התנהגותי–

הטרמה של תכונות – Primingשל תכונות(Higgins et. al, 1977)

מחקר זה נעשה בשני שלבים:

• שלב ראשון (הטרמה): זיהוי צבעים תוך שינון מילים –

חשפו את המשתתפים במחקר למילים הקשורות לסכמה מסויימת, שהיו כתובות בצבעים שונים, וביקשו מהם לזהות את הצבע של המילים שהוצגו להם. אצל קבוצה אחת המילים היו קשורות להרפתקנות, ובקבוצה השנייההוצגו מילים הקשורות לחוסר אחריות. ההשערה הייתה שאצל קבוצה אחת תתעורר הסכמה של הרפתקנות ובקבוצה השנייה סכמה של חוסר אחריות. הצבע היה רק תירוץ להציג להם את המילים.

• שלב שני: קריאת הקטע הבא (קטע שיכול להתפרש בצורה דו-משמעית)ושיפוט התנהגות הגיבור –

"דונלד בילה חלקים ניכרים מזמנו בחיפוש אחר מה שהוא קרא לו ריגוש. הוא כבר טיפס על הר מקינלי, ירד את נהר קולורדו בקיאק, ונהג בספינת מרוץ (מבלי לדעת הרבה על ספינות כאלו). הוא הסתכן בפציעה, ואולי אפילו במוות, פעמים מספר. עכשיו הוא בחיפוש אחר ריגוש חדש. הוא חושב, אולי, לה    תחיל לדאות, או לחילופין לחצות את האוקיינוס האטלנטי בספינת מפרש. מהאופן שבו הוא מתנהג עולה בפירוש שדונלד יודע כי הוא יכול לעשות היטב הרבה דברים…"

הסיפור של דונדלד מציג התנהגות שיכולה להתפרש גם כחוסר אחריות וגם כהרפתקנית, ובמחקר ניסו לבדוק האם שינון המילים בשלב הראשון (הטרמה) השפיע על פירוש הקטע בשלב השני.

 

התוצאה: שינון המילים השפיע – משתתפים שנחשפו למילים הקשורות לחוסר אחריות שפטו את ההתנהגות של דונלד כיותר חסרת אחריות בהשוואה לאלו שנחשפו למילים הקשורות להרפתקנות. כל קבוצה שפטה את ההתנהגות של דונלד בהתאם למילים ששיננה.

זו הייתה עדות ראשונה שסכמות קודמות יכולות להשפיע על אנשים, ועל האופן בו הם מפרשים את הסביבה החברתית,מבלי שהם יהיו מודעים לכך.

(מחקרים מאוחרים יותר מראים שסכמות משפיעות גם על ההתנהגות ולא רק על תפיסות).

 

השפעה של סכמות על ההתנהגות:

הנחות: מבני הידע (סכמות) כוללים גם ייצוגים של התנהגויות רלבנטיות: perception-behavior link

 

• ניסוי הטרמה בנושא זיקנה (Bargh, Chen and Burrows):שלב ראשון חשיפת הנבדקים למילים הקשורות לזיקנה. שלב שני: מדידת זמן הליכת הנבדקים למעלית.נמצא כיאנשים אמפתיים יותר לזקנים הלכו לאט יותר. כלומר, החשיבה הלא מודעת על זיקנה השפיעה על ההתנהגות של האדם – גרמה לאנשים להתנהג כאילו הם יותר זקנים מהגיל שלהם. הפריימינג (ההטרמה) עובד בדרך כלל לטווח קצר בלבד, אך סכמות של סטריאוטיפים הן יותר קבועות.

מחקר הטרמה סטריאוטיפי (Correl, Park, Judd & Wittenbrink, 2002):הוצג לנבדקים משחק מחשב שבו הם התבקשו לירות בדמויות חמושות בלבד (בעלות צבע עור כהה או בהיר), ולא לירות על השאר.ניכר במחקר שאנשים ירו יותר על דמויות שחורות, ללא קשר אם יש או אין להן אקדח. זאת, מכיוון שהסטריאוטיפ על אנשים שחורים מתעורר ברגע שאנשים רואים אדם שחור ומשפיע על הפרשנות של אופן התנהגות האדם השחור.

הסטריאוטיפ משפיע במודע ולא במודע על ההתנהגות שלנו.

 

מדוע אנשים לא עוזרים?

 

ניסוי דימיון חברים:(Crowded minds: The implicit bystander effect Garcia et al., 2002)

שלב ראשון בניסוי: הטרמה –נאמר לנבדקים "דמיין שזכית בארוחת ערב לך ולעוד – "

• א. 30 חברים
• ב. 10 חברים
• ג. חבר אחד שלך
• ד. תנאי ביקורת – ללא דימיון המצב(זכית בארוחת ערב, ולא: דמיין שזכית)

לאחר מכן, הנבדקים נשאלו שאלה ניטרלית: מתי היית מזמין את הארוחה הזו? (5 בערב, 6, 7, 8, 9,10).

שלב שני בניסוי: משתנה תלוי – תרומה לצדקה. הנבדקים התבקשו לענות על השאלה – "דמיין שסיימת את הקולג'. מהו אחוז משכורת הנטו שלך שתהיה מוכן לתרום לצדקה?"

• 6%
• 9%
• 2%
• 2%

 

התוצאה: העזרה פחתה ככל שמספר החברים שזכו גם בארוחה עלה. כלומר, ככל שאדם שמע על יותר חברים שיצטרפו אליו לארוחה, הוא התנדב לתרום סכום קטן יותר לצדקה

 

לסיכום:

• להקשר בו אנו נמצאים יש השפעה רבה על התנהגותנו מחשבותינו ורגשותינו. למשל: עזרה, קונפורמיות, תפיסת אחר
• הרבה פעמים אנו כלל לא מודעים להשפעתו של ההקשר. למשל: סטריאוטיפים, הבנת העצמי
• ההשפעה של ההקשר היא חיובית ושלילית. המודעות להשפעת הסיטואציה מאפשרת מימוש טוב יותר של העצמי.

 

מדוע אנשיםכןעוזרים?

התנהגות פרו-חברתית/עזרה – כל התנהגות שמבוצעת מתוך כוונה להיטיב עם אדם אחר.

עזרה יכולה להיות מונעת מ-2 מניעים:

• אגואיזם –הרצון להגביר את רווחת עצמך.
• אלטרואיזם –הרצון להגביר את רווחתו של אחר, ללא אינטרס להשיג תגמול כלשהו.