עמדות אימפליציטיות

עמדות אימפליציטיות הן עמדות חבויות.

 

מבחן האסוציאציות החבויות (Greenwald et al 1998) IAT:

שיטה הבוחנת את האסוציאציות החבויות, אותן לא ניתן לבדוק באופן ישיר.

 

מטרת המדד:

1. לבחון עמדות "סטריאוטיפיות" שאנשים נמנעים מלשתף בהן.
2. מדידת עמדות לא מודעותשהאדם נמנע מלחשוב על עצמו כמחזיק בהן.

 

מבחן האסוציאציות החבויות מבוסס על בדיקת זמני התגובה בעבור כל אחת מהקטגוריות המוגדרות (עד כמה אנשים נוטים להגיב מהר יותר בהתאם לסטריאוטיפ הנבדק). בנוסף, המבחן מבוסס על כך שהמוח שלנו מאורגן לפי "רשת אסוציאטיבית", ובודק קשרים בין קטגוריות (לדוגמה, הקשר בין נשים למקצועות אומנותיים ובין גברים למקצועות ריאליים).

 

** ההנחה הרווחת היא שמבחן זה הינו מהימן יותר משאלה ישירה שלאו דווקא משקפת את מחשבותיו הנסתרות של הנבדק.

 

ניסויי שנעשה –סטריאוטיפים ופערים במתמטיקה:

לקחו את כלל האנשים שהתנסו קודם לכן במחקר ספציפי שעסקבמגדר, וחילקו אותם לפי מדינות (34 מדינות נבדקו). בתחילה, הנבדקים טענו כי לדעתם אין קשר בין מין למקצוע, אך כאשר בדקו אותם במבחן IAT, התגלה שיש להם נטייה להעדפה של מין מסויים בהקשר של מקצועות מתמטיים. לכל מדינה חישבו את רמת הסטריאוטיפים האימפליציטיים (האסוציאטייביים שאינם מודעים) בנוגע למגדר ורמה ריאלית-מתמטית. בנוסף, חישבו גם את מידת הפער בין בנים לבנות במבחנים ארציים במתמטיקה בכל מדינה.

ניתן היה לראות שעל-אף שהנבדקים אמרו שלדעתם אין קשר בין מין למקצוע, ככל שרמת הסטריאוטיפ האימפלציטי במדינה עלתה, כך גם הפער בין בנים לבנות בה עלה בהתאם.

 

האם מבחן ה-IATמשקף עמדה שאנחנו מחזיקים בה ולא מודעים אליה? לגבי זה יש מחלוקת.

יש הטוענים שלא בהכרח מדובר בעמדה שלנו. זאת, מכיוון שאנו חיים בחברה המלאה בסטריאוטיפים, ולכן אנו מקשרים דברים שראינו במבחן אוטומטית באופן סטריאוטיפי (זו גם אחת הביקורות על מבחן זה) – אם אנחנו רגילים לראות גברים במקצועות מדעיים, או קבוצה מסויימת המיוצגת באופן מסויים, זה ישפיע על איך שאנו רואים את העולם, גם אם לא נרצה או נאמין בכך. על מנת להפסיק את המעגל הזה,יש לשנות את המציאות.

 

 

ניבוי התנהגות מעמדה:

קיים פער בין אופן התנהגות מסויים לעמדה בה מחזיק האדם.

 

מחקר השדה של לפיירLaPiere, 1934)):

לפייר הסתובב עם זוג סינים בעולם, ובאף אחד מהמקומות בעולם לא מנעו מהם כניסה, על אף שבתקופה זו אנשים התבטאו בגלוי כנגד אסייאתים. אולם, כעבור שנה, לפייר שלח מכתב לאותם מקומות, ושאל האם יהיו מוכנים לארח סינים, ומעל 90% השיבו בצורה מוחלטת שלא. מכך הוא הסיק כי עמדות האנשים לאו דווקא תמיד משקפות את התנהגותם בסיטואציה, והראה שיש פער בין העמדות של אנשים לאיך שהם מתנהגים בפועל.

 

תיאוריית ההתנהגות המתוכננת((The Theory of Planned Behaviour; Ajzen & Fishbein 1980–

 

התנהגות מתוכננת – התנהגות שיש לנו די זמן לשקול אותה. כלומר, לא נעשית באופן ספונטני.

 

לפי המודל של אג'זן ופישביין, ישנם שלושה מרכיבים של היכולת של העמדה לנבא התנהגות:

 

עמדה ספציפית

שליטה נתפסת

נורמות סוביקטיביות

כוונה להתנהגות

התנהגות

 

1. עמדה ספציפית – כששואלים את עמדתו הספציפית של אדם, יש יותר יכולת לנבא את התנהגות. לדוגמה, במחקר של לפייר, השאלה ששאל במכתב (האם תארח סינים?) הייתה כללית מדי. אולם, אילו הייתה יותר ספציפית (כמו – ואם הם יגיעו יחד עם אורחים אמריקניים, יחייכו וייראו נחמדים?), היא יכלה לנבא טוב יותר את ההתנהגות שנראתה בפועל.
2. נורמות סובייקטיביות–האמונות של אנשים בנוגע לאיך שהאנשים החשובים להם יגיבו בנוגע להתנהגות מסויימת.
3. שליטה נתפסת – עד כמה אנשים מאמינים שיוכלו להוציא לפועל את עמדתם – האם יש להם הזמן והיכולת לעשות זאת?. אם אנשים יחשבו שיהיה להם קשה לבצע דבר מה, לא תתבסס אצלם כוונה חזקה לבצעו.

 

מחקר הגלולות – Davidson & Jaccard, 1979

חוקרים שאלו מדגם של נשים נשואות עלעמדותיהן בנוגע לגלולות למניעת הריון. השאלות נעו בין שאלות כלליות (למשל, מהי העמדה שלהן כלפי מניעת היריון באופן כללי), לבין שאלות ספציפיות (מהי עמדתן כלפי שימוש בגלולות למניעת הריון בשנתיים הקרובות). שנתיים לאחר מכן, הם שאלו את הנשים האם הן השתמשו בגלולות למניעת הריון מאז הריאיון.

התוצאות: ניכר היה כי ככל שהשאלה לגבי שימוש בגלולות נגד הריון הייתה יותר ספציפית, כך העמדה של המשיבות ניבאה טוב יותר את התנהגותן – מתאם 0.08 עבור עמדה כללית לגבי מניעת הריון, לעומת מתאם של 0.53 עבור עמדה של שימוש בגלולות נגד הריון, ומתאם 0.57 עבור שימוש בגלולות בשנתיים הקרובות.

 

שכנוע(הנושא לא הוסבר בכיתה, אלא מסתמך על קטעי קריאה והמצגת)

תהליך של שינוי האמונות או העמדות של אדםבאמצעות שימוש במידע או בטיעונים.