מרכיבי הדעה הקדומה

דעה קדומה היא עמדה וכוללת את שלושת מרכיבי העמדה:

1. A: Affect- רגש: כיצד אנחנו מרגישים כלפי מושא הסטריאוטיפ.
2. B: Behaviorהתנהגות: אפליה – כיצד אנחנו מתנהגים כלפי מושא הסטראוטיפ.

C .3: Cognitionאמונה/דעה: זהו בעצם הסטריאוטיפשיש לנו על הקבוצה – הידע והאמונות שיש לנו כלפי מושא הסטריאוטיפ.

 

למשל, בסטריאוטיפ על שחורים בארה"ב: המרכיב הרגשי יהיה כיצד אנחנו מרגישים כלפי שחורים, כמו למשל פחד; המרכיב ההתנהגותי יכול להיות האם נקבל שחורים לעבודה או לא/נכניס למועדון לילה או לא; המרכיב הקוגנטיבי יהיה האמונות שלנו על שחורים, כמו למשל ששחורים הם אלימים.

 

עשויים להיות פערים בין המרכיבים השונים. למשל, אני עשויה לפחד משחורים מבלי שאני חושבת שהם אלימים.

היווצרות דעות קדומות

דעות קדומות וצבע עיניים – הניסוי של ג'יין אליוט:

ג'יין, מורה בבי"ס יסודי,רצתה ללמד את תלמידיה אודות סטריאוטיפים באופן מוחשי, ולכן נתנה להםלחוות זאת על בשרם. היא ביצעה ניסויישבו סיפרהלתלמידיה שבעלי עיניים כחולות נחשבים לנעלים ומוצלחים יותר מבעלי עיניים חומות. בנוסף, היא קבעה שבעלי עיניים כחולות צריכים לענוד סרט מיוחד שיאפשר לזהות מרחוק מה צבע העיניים שלהם. זמן קצר לאחר הסבר זה, הילדים עם העיניים החומות הופלו לרעה ו'זכו' לכינויי גנאי והצקות שונות, וניסו להסתיר את צבע עיניהם.

 

הניסוי מדגים מספר דברים:

• כל עוד יש הבדל מוחשי בין אנשים, אפילו השולי ביותר, הוא יכול להוות בסיס לאפלייה.
• הפלייה מאפשרת לקבוצת 'הרוב' לקבל כוח. הילדים שהושפעו במיוחד היו אלו שלפני השיעור היו נחותים לילדים האחרים. כשהם קיבלו עמדה של כוח בהיותם תכולי עיניים הם היו המפלים ביותר.
• אנו משתמשים בכוח בשביל לגרום לאחרים להרגיש נחותים ועל ידי זה להעלות את עצמנו לעומתם.

 

בסרטון שהראה את הניסויי, ניתן היה להבחין כמה קל ליצור סטריאוטיפים ודעות קדומות, וכמה הם משפיעים על התנהגותנו.למשל, בכיתה שהוצגה ילדים שהיו "הכחולים הנעלים" ביצעו משימות בצורה טובה יותר. מכאן, שהתחושות שלנו לגבי עצמנו המושפעותמהדעות הקדומות המיוחסות לנו, משפיעות על היכולות שלנו ועל רמת ביצוע המשימות.

 

בשלב השני של השיעור, ג'יין הסבירה לתלמידים שדווקא בעלי העיניים החומות הם הנעלים,ולא תכולי העיניים. באופן מפתיע, חומי העיניים לקחו על עצמם את התפקיד של בעלי הכוח והתנהגו לתכולי העיניים באותה אכזריות והשפלה שהם ספגו קודם לכן.

מסקנה: ניתן בקלות, ועל סמך מאפיינים שרירותיים ליצור דעות קדומות ואפליה.

 

כיצד נוצרות דעות קדומות?

קטגוריזציה:

נטייתנו ליצור סטריאוטיפים מבוססת על האופן שבו אנו חושבים. כלומר, יש לנו נטייה לעשות קטגוריזציה של מידע (לסווג את המידע החדש המגיע אלינו לפי קטגוריות – סכמות, הקיימות כבר במוחנו, או ליצור עבורו סכמה חדשה).כך, הקטגוריזציה מסייעת לנו להתמודד עם העומס הקוגניטיבי, ועוזרת לנו בפן ההישרדותי (אם אנחנו רואים משהו שנראה דומה לנחש, נשתמש ב'סכמה' הקיימת אצלנו במוח של נחשים, ונדע מראש להיזהר ממנו, מבלי להתמודד עם העומס של האינפורמציה החדשה. אולם, קטגוריזציה עלולה להוביל גם לביסוסם של סטריאוטיפים ואפליה, באמצעות הכללה– השלכתמידעאומיומנותשנלמדובמסגרתמצבמסוים,אלתחומיםקרוביםהדומים לו. לדוגמה, התייחסות לכלל האנשים השחורים כפושעים, על סמך אדם שחור אחד שהיה כזה.

 

קטגוריזציה חברתית:

קטלוג אנשים לפי מאפיינים (מין, גזע, לאום וכו'), המשפיעים על האופן בו אנו תופסים אותם ומתייחסים אליהם. קיימת נטייה טבעית אצל האדם להשתייך ולהזדהות עם דברים. אנשים אוהבים לחשוב שהם משתייכים לקבוצה הנחשבת לטובה יותר.

 

העדפת חברי קבוצת הפנים (Ingroup bias):

הנטייה לתפוס אנשים מקבוצת הפנים (הקבוצה אליה אנו מרגישים שייכים) באור חיובייותר,לתת להם יחס מועדף, ולתפוס את חברי קבוצת החוץ כנחותים מהם ולהפלות אותם. נטייה זו מהווה מנגנון לשיפור ההערכה העצמית – אנו רוצים לחשוב שאנחנו חלק מקבוצה שנחשבתלטובה מן השאר, משום שזה משפר את התפיסה העצמית שלנו באופן לא מודע.

 

ניסוי –minimal groups –(Tajfel, 1982)–

הנבדקים חולקו ל-2 קבוצות, על בסיס הטלת מטבע / לפי בחירת אמן אהוב. על-אף החלוקה הרנדומלית, הנבדקים נתנו לחבריהם לקבוצה יחס מועדף, ודירגו אותם כאנשים נחמדים יותר ובעלי סיכוי טוב יותר להצליח בעבודה. כמו-כן, חברים בקבוצת הפנים העדיפו להרוויח פחות, רק כדי שקבוצת החוץ לא תקבל יותר.

 

קבוצת החוץ– הקבוצה אליה אדם לא מרגיש שייך, ומגדיר את האנשים המשתייכים לה כ"הם", וחש כלפיהם ניגוד, ריחוק ורצון להתחרות.

הומוגניות של קבוצת החוץ (out group homogeneity) – תופעה המראה כי אנו תופסים אנשים המשתייכים לקבוצת החוץ כדומים יותר אחד לשני, בהשוואה לחברי קבוצת הפנים (הקבוצה אליה אנו משתייכים).

 

ניסוי בנוגע לתפיסת קבוצת החוץ – (Quattrone & Jones, 1980)

משתתפים שראו אתהעדפותיו של חבר אחד מקבוצת החוץ שלהם, האמינו כי אדם זה מייצג את קבוצת החוץ, וגם חברים אחרים בקבוצת החוץ בעלי העדפה דומה לשלו (אני בטוחה שכל היפנים אוהבים סושי, כי פעם ראיתי יפני אוכל בסושי רחביה).

השתמרותן של דעות קדומות–

איך ייתכן שסטריאוטיפים על קבוצות בחברה נשמרים, על-אף שאנו נחשפים לדוגמות שסותרות את הנחותיהם?

קורלציה כוזבת – הנטייה של אנשים לקשרבין אירועים שונים, גם אם הם לא קשורים (לעומת קורלציה אמיתית – שם באמת יש קשר). למשל, שחקן כדורגל המקשר את הגרב שלבש ביום המשחק בו ניצח, לניצחון עצמו, ולכן לובש אותה שוב בכל משחק.

האשמת הקורבן–קורבנות של מצבים מסויימים נתפסים פעמים רבות כאחראיים למצבם. זאת, מתוך השאיפה לראות את העולם כצודק וצפוי.

למשל,ביצעו מחקר שבו חילקו את המשתתפים לקבוצות, וביקשו מהם לקרואקטע על דייט יחסית סטנדרטי. לכל קבוצה נתנו לקרוא סוף אחר לקטע. בסוף הקטע של הקבוצה השנייה נכתב כי הגבר תקף את האישה. לאחר מכן, שאלו את המשתתפים עד כמה התנהגות האישה הייתה אחראית. ניכר היה כי הנבדקים נטו לייחס לבחורה הנתקפת התנהגות פחות אחראית,שהביאה את הסיטואציה על עצמה.