הארדין הדגים זאת בעזרת דוגמה היפותטית:
קיים כר-מרעהתחום ומוגבל, המשותףלמספרבעליעדרים. הציפייההיא שכלאחדמבעליהעדריםינהגבאופןרציונלי,וישאףלמקסםאתרווחיומהעדר. לפיכך, ניתן לצפות כי בעלהעדריגדילאותובכלעתשהדברניתן, מכיוון שתוספת של כל בהמה לעדר תוסיף לפדיונו. אולם, כל שיתווספו בהמות לכל בעל עדר, כך יתדלדל כר המרעה, ולא יוותר בו די מקום לכלל הבהמות של הרועים.
זוהי דילמה חברתית– מצב שבו כאשר היחיד פועל לטובת האינטרס האישי שלו, הוא פוגע בטובת הכלל (למשל, אם כל אחד יגדיל את העדר שלו, טובת שאר הרועים תיפגע, הורדת מוזיקה/ סדרות באינטרנט, זיהום הסביבה).
- לכל שחקן בפני עצמו עדיף שלא לשתף פעולה.
- שיתוףפעולהיביאלתוצאההחברתיתהרצויה, ועדיףמבחינהחברתיתעלמצבשלעריקה (בגידה, הודאה).
- מצבשאינומשחקסכוםאפס: שיתוףפעולהעשוילהגדילאתהרווחההמצרפית, ותחרותעלולהלהקטיןאתהרווחהחברתי.
פתרון לדילמות חברתיות:
- רגולציה (הסדרי ויסות) – לדוגמה, חקיקה, אכיפה, הסדרים.
- תקשורת בין הצדדים – הגברת האמון, קידום שיתוף פעולה.
- שינוי מערך התגמולים – הפיכת שיתוף הפעולה למשתלם יותר.
- עידוד נורמות אלטרואיסטיות – חינוך, הגברת תחושת האחריות האישית.
נושא 11: הטיות בשיפוט
האשליות שראינו במצגת בשיעור (מקבילות של קווים לדוגמא) נובעות מהטיות שיטתיות(הן אינן מקריות) בתפיסה:
- ההטיות משפיעות באופן דומה על אנשים שונים
- ההטיות משפיעות באופן דומה בנקודות זמן שונות
- גם כשאנו חושבים, אנו מבצעים טעויות שיטתיות.
היוריסטיקה (Heuristic):
כלי חשיבה פשוט, קיצור דרך מנטלי המציע דרך קלה ומהירה לקבלת החלטות או פתרון בעיות ללא התעמקות, במחיר של סיכון מסויים לטעות.
הנושאים בהם נעסוק כאן הם הנושאים בהם החשיבה שלנו חורגת מגדר ה"נורמלי". בדר"כ כשנחפש בסופר רוטב סויה לדוגמא, נדע ללכת לחפש באזור האסיאתי. אבל לפעמים המחשבה שלנו לא עובדת באופן כזה ובזה נעסוק.
היוריסטיקת הייצוגיות – הזנחת שיעור הבסיס:
דוגמה: # במסיבה נמצאים 30 מהנדסים ו- 70 עורכי דין. עליכם להחליט על סמך התיאור הבא אם יורם (הנמצא במסיבה) הוא מהנדס או עו"ד.
יורם נשוי עם ילדים. הוא שמרן, זהיר במעשיו ושאפתן. הוא אינו מתעניין בנושאים חברתיים או פוליטיים ומבלה את זמנו החופשי בתחביבים רבים הכוללים נגרות, פתרון בעיות מתמטיות ושיפור מנוע מכוניתו.
רוב האנשים נוטים לחשוב שיורם הוא מהנדס, אולם התשובה הזו עונה על השאלה 'מה מתאים ליורם לעשות' ולא מה סביר שיורם עושה. עפ"י מספר העורכי דין הנמצאים, יותר סביר שיורם הוא עו"ד. הזנחת שיעור הבסיס= הזנחת השאלה ששאלו אותנו והתעסקות במשהו אחר שיותר 'קפץ' לנו.
כשל האיחוד: (כהנמן וטברסקי, זוכי פרס נובל):
הנטייה של אנשים להתמקד בהתאמה של הפריט לקטגוריה, במקום בשכיחות של הקטגוריה באוכלוסיה. כלומר, שופטים דברים על בסיס הדמיון ביניהם, ומתעלמים ממידע על השכיחות באוכלוסיה.
לדוגמה: שרה היא בת 35, רווקה, מאד אינטליגנטית וחדת לשון. כשהייתה סטודנטית, למדה פילוסופיה ומדע המדינה והייתה פעילה ב"שלום עכשיו". מה לדעתך הסיכוי ש:
- שרה היא פקידת בנק וחברת מועצת "מרצ".
- שרה מורה בבי"ס.
- שרה פקידת בנק.
- שרה פעילה בתנועה הפמיניסטית.
אנשים באופן שיטתי דירגו את האפשרות שהיא רק פקידת בנק כיותר נמוכה מאפשרויות אחרות. בפועל, יותר סביר לדרג את האופציה של פקידת בנק במקום יותר גבוה מפקידת בנק ופעילת מרץ. כי הסבירות שהיא גם וגם נמוכה יותר.
היוריסטיקת הזמינות
דוגמה: שאלו אנשים איזה סוג מילים נפוץ יותר בשפה האנגלית
- מילים שמתחילות באות T או מילים שמתחילות באות K
לאחר מכן, שאלו איזה סוג מילים נפוץ יותר בשפה האנגלית:
- מילים שמתחילות באות K או מילים שהאות השלישית בהן היא K
בשתי השאלות אנשים מנסים לחשוב על מילים לפי הקטגוריה ועל סמך הזמינות של הדוגמאות שעולות להם, הם עונים על השאלה. לשאלה הראשונה רוב האנשים עונים נכון, אבל בשאלה השנייה השיטה הזו לא עובדת ומכשילה את רוב האנשים.
אפקט השטף: (חלק מהיוריסטיקת הזמינות)
בנוסף לתוכן המידע, גם הקלות או הקושי בעיבוד משפיעים על השיפוט. אנשים שקראו מתכון לטירמיסו בכתב יד קריא העריכו את זמן ההכנה בכ-15 דקות, לעומת זמן ההכנה של מתכון לטירמיסו שנכתב ביד כתב פחות קריא שהוערך בכ-45 דקות.
אפקט מסגור- framing effect
האופן שבו תוצג לנו שאלה, ז"א – האופן בו "מוסגרה" השאלה, תביא לתשובות שונות למרות שאולי מדובר באותה שאלה או באותה תשובה בדיוק.
הטיית האישוש
העדפה לחפש, לפרש, ולזכור מידע באופן שמאשר את התפיסות שלנו, תוך הפחתה בחשיבות של מידע התומך באפשרויות חלופיות.
# נמצא כי תוכן רלוונטי, כגון שיפוט לגבי מצבים חברתיים, משפר את הביצוע – (דוגמת ארבעת הקלפים עם המספרים הזוגיים ואותיות אהו"י לעומת דוגמת הגשת הבירה בבר לבני 18 ומעלה- נמצא במצגת).
# הניסוי של סדרת המספרים ומציאת הכלל בסדרה. רוב האנשים, כאשר הם מנסים למצוא כלל לסדרת מספרים, חושבים על כלל מסוים ואז דבקים בו ונותנים דוגמאות רק עפ"י הכלל שחשבו עליו.
# האופן שבו אנחנו מחפשים מידע ברשת לדוגמא, הוא לרוב חלק מהטיית האישוש. אנחנו מחפשים צמדי מילים על מנת לאשש את מה שאנחנו רוצים להוכיח לעצמנו. למשל- סכנות חיסונים.
עיגון והתאמה
- מתחילים בהערכה ראשונית (עוגן)
- מבצעים התאמה (לעיתים לא מספיקה)
לדוגמא: לשאלה איזה אחוז מהמדינות באפריקה חברות באו"ם, רוב האנשים עונים הערכה ממוצעת של 25 בתנאי הנמוך ו-45 בתנאי הגבוה.
