לכן, ניתן לראות כי אינטרוספקציה לא תמיד יכולה לעזור לנו להבין את הסיבות להרגשתנו. לעיתים, כשאנו ניצבים בפני החלטות חשובות, אנחנו מנסים לנתח את האפשרויות באמצעות רשימה של היתרונות והחסרונות.
ניתוח הסיבות לרגשותינו והתנהגותנו עלול לפגוע בתהליך קבלת החלטות.
דוגמות מחקריות:
- ניסוי הפוסטרים:נתנו לנבדקים לבחור פוסטרים שיוכלו לקחת עימם הביתה. לקבוצה אחת נתנו לבחור ללא נימוקים, ומהקבוצה השנייה ביקשו להסביר את שיקוליהם לבחירה בפוסטרבטרם הבחירה. נמצא כי אנשים שהתבקשו להסביר את הבחירה שלהם בפוסטרים מסויימים, היו לאחר מכן מרוצים פחות מהבחירה.
- ניסוי הקורסים: סטודנטים שהתבקשו להסביר את הסיבות לבחירת הקורסים אותם הם בוחרים, בחרו קורסים שהיו מדורגים נמוך יותר. כלומר, הבחירה שלהם הייתה פחות מוצלחת, למרות שהיא כביכול הייתה מושכלת.
כשלון האינטרוספקציה – מדוע זה קורה?
לפי ווילסון, האינטרוספקציהלאמאפשרת לנוגישהלסיבות האמיתיותלבחירות / להתנהגות שלנו, ולכן ההסבר שלנו לבחירות מסויימות יסתמך עלסיבותהגיוניות שיותרקללהבהירבמילים.אולם,העלאה של סיבות כוזבות (שאינן הסיבות האמיתיות) יכולה לשנות את הרגש או העמדה באותו הנושא, ולהביא בסופו של דבר לשינוי בהתנהגות בהתאם.
מסקנה:החלטות שמתקבלות על סמך חיפוש שיטתי של גורמים להעדפות שלנו עלולות להיות פחות מוצלחות מהחלטות שלא מבוססות על ניתוח הגורמים להעדפות שלנו.
הבנת העצמי ע"י צפייה בהתנהגות (הסתכלות חיצונית)
תיאוריית התפיסה העצמית – לפי Bem(1972), כאשרהעמדות והרגשות שלנו אינםברורים וחד משמעיים (כאשר אנו לא בטוחים איך אנו מרגישים לגבי דבר מסויים), אנומסיקים אותםמתוך צפיהבהתנהגותנוובסיטואציה/ההקשרבה היא מתרחשת (למשל, אנו יכולים להסיק כי שיר ששמענו לאחרונה המון ביו טיוב הוא השיר האהוב עלינו, אך עלינו לחשוב על הנסיבות בהן שמענו את השיר. אם השיר שימש אותנו להופעה מסויימת, לא שמענו אותו עקב אהבת יתר).
פעמים רבות, אנשיםבוחנים האםהתנהגותםאכןהולמתאתמהשהםחשים (מוטיבציה פנימית),אושהםהתנהגובאופןמסויםרקמכורחהסיטואציה (מוטיבציה חיצונית):
- מוטיבציהפנימית– הרצוןלעסוקבפעילותמסוימתמשוםשהיאמהנהומעניינת, ולאעקבפרסים, לחץ או גורם סיטואציוני.
- מוטיבציהחיצונית-הרצוןלעסוקבפעילותמסוימתבגללסיבות חיצוניות (כמו פרסים או לחץ חברתי), ולאמשוםשהיאמהנהאומעניינת.
האם כדאי לעודד התנהגות באמצעות מתן תגמולים חיצוניים?
תגמולים חיצונייםעלוליםלפגוםבמוטיבציההפנימית,ולגרום לאנשיםלאבדענייןבפעילותשהםנהנוממנהקודםלכן, ולבצעה רק לשם קבלת גמול.
ניסוי משחקי החשבון:
חילקו ילדים ל-2 קבוצות: קבוצה אחת שלא קיבלה פרסים כלל בעבור משחק במשחקי חשבון, וקבוצה שנייה שלה נתנו פרסים בעבור משחק במשחקי חשבון לאורך זמן. נמצא כי מתן תגמולים (פרס) על המשחק העלה את זמן המשחק במשחקי החשבון (העלאה בהתנהגות הרצויה). אולם, כאשר חלוקת הפרסים הסתיימה – זמן המשחק פחת (גם בהשוואה לקבוצה שלא קיבלה פרסים כלל). ההסבר לכך הוא התופעה הבאה:
אפקט הצדקת היתר – over justification effect
הנטייה של אנשים לראות את התנהגותם ככזו הנגרמת מנסיבות חיצוניות (כמו פרסים), ולהפחיתמחשיבותהשלהמוטיבציההפנימית כאחראית להתנהגותם.
הסתייגויות הנובעות מאפקט זה:
- תגמולים חיצוניים (פרסים) מפחיתים את רמת העניין, רק אם היא הייתה גבוהה קודם לכן.
- ישנה חשיבות לסוג הפרס הניתן: פרסים הניתנים בהתאם לטיב ביצוע המשימה, עשויים להעלות את המוטיבציה הפנימית (שכן, אנו נשאף להיות טובים בביצוע המשימה). זאת, בשונה מפרסים הניתנים על עצם ביצוע המשימה בכלל ללא קשר לטיבה.
כיצד אנו מבינים מה אנו מרגישים? – האם גם הרגש שלנו יכול להיות מושפע מהפרשנות שלנו?
תיאוריית שני הגורמים של שכטר (1964)
שכטר טען כי התגובה הרגשית שלנו תלויה באופן הפירוש שלנו את הסיטואציה, וכי הבנתהרגשותשלנומתבצעתבשנישלבים:
- תחושתעוררת פיזיולוגית
- חיפושאחרהסברהולם לעוררות- פירוש הרגש על סמך הסיטואציה.
הניסוי של שכטר וזינגר (1962):
נאמר למשתתפים במחקר, כי עליהם לערוך בדיקת ראייה. חלק מן המשתתפים במחקר קיבלו סם מעורר, וחלק מהם קיבלו פלסבו (חומר חסר השפעה על הגוף), בטענה שהמחקר בודק את השפעת החומר המוזרק על הראייה. לחלק מן הנבדקים נאמר שהסם מעורר ולחלקם לא. לאחר מכן, הנבדקים התבקשו לענות על שאלון שכלל שאלות חודרניות שעלולות להכעיס. בנוסף, חלק מן המשתתפים ענו על השאלון בנוכחות משתף פעולה של החוקרים, שהגיב בזעם על השאלות, וחלק מהמשתתפים ענו על השאלון בנוכחות משתף פעולה מלא ב"רוח שטות".
נמצא כי מי שקיבל את הסם המעורר חש כעס רב יותר מי שקיבל את הפלסבו.
ניסוי הגשר :Dutton and Aron (1974)
נסיינית חיכתה לגברים נבדקים בסוף גשר אותו התבקשו לעבור – גשר אחד היה רעוע וקשה למעבר, והאחר היה יציב ונוח. כאשר הגיעו לקצהו של הגשר, פגשו בנסיינית שביקשה מהם למלא שאלון לצורך פרוייקט מהאוניברסיטה. היא הוסיפה כי תהיה שמחה לספר להם פרטים נוספים על הפרוייקט במועד מאוחר יותר, כשלא יהיו דחוקים בזמן ומסרה להם טלפון עימו יוכלו ליצור קשר. 60% מהגברים שענו על השאלון לאחר שחצו גשר רעוע התקשרו לנסיינית, לעומת 30% שענו על השאלון לאחר חציית הגשר היציב.
כיצד התיאוריה יכולה להסביר את ניסוי הגשר? עקב המאמץ, הליכה על הגשר הרעוע גררה עוררות פיזית (דופק מהיר), אותה הגברים פירשוכתגובה להתרגשות מיופייה של הנסיינית, ולא כתוצאה מהליכה על הגשר.דבר זה היווה עבורם אינדיקציה לכך שהם נמשכים לנסיינית, ולכן רבים מהם התקשרו אליה.
כיצד אנו מפרשים את העולם החברתי ומסיקים את רגשותינו כלפיו?- תיאוריות הערכה של רגש:
הרגש נוצר מהפרשנות שאנשים נותנים לסיטואציה, גם בהיעדר עוררות פיזיולוגית. הוא נקבע על-ידי שתי הערכות מרכזיות:
- האם לסיטואציה יש השלכות חיוביות או שליליות?
- מה גרם לאירוע להתרחש?
לסיכום, גם אינטרוספקציה וגם צפייה בהתנהגות של עצמנו עלולות לפעמים להטעות אותנו ולהוביל אותנו למסקנות שגויות. זאת, מכיוון שלא תמיד יש בידינו את היכולת להבין את המניעים להתנהגותינו, והתבוננות חיצונית עלולה להטות את הסיבות לרגשות המתעוררים בנו.
