האדם נולד לוח חלק, אנחנו לומדים.
1. אנו פועלים לפי אסוציציות – אנו נוטים לקשר בין אירועים שקורים בו זמנית.
2. דרך קישור נוספת היא ע"י פעילות. ילד מצחצח שיניים כל בוקר, כשזה לא קורה הוא מרגיש שמשהו חסר.
- שכר ועונש – אנשים נוטים לחזור על התנהגויות על השלכות חיוביות ולהמנע מכאלו עם השלכות שליליות.
- דרך חיקוי – הורים נעמים ואדיבים מן הסתם יגדלו ילדים נעימים ואדיבים שיחקו את הורים, ולהפך.
המלצות להורים:
לחנך ולגדל דרך שימוש מושכל בתגמולים. לתגמל התנהגויות חיוביום ולהיזהר לא לתגמל אפילו בטעות התנהגויות שליליות. ילד רוצה את השוקלד בסופר עכשיו, אסור להורה להיכנע. להעדיף תגמולים חיובים על עונשים, כי הסכנה בהתאם לאירועים שמתרחשים ביחד נקשרים, אם הורה יענש ילד כי הוא קרא ספר הוא לא ירצה לקרוא וגם יתיחל לפתח רגשות שליליים כלפי ההורה, יפח או ייסתיג ממנו. במידת האפשר יש להעדיף תגמולים סימבולים כמו שבח מאשר תגמולים מוחשויים כמו כסף או אוכל כי אז יש סכנה ללמד את הילד להיות תועלתני או חומרני.
גישה שנייה:
התפתחות הילד כהתפתחות הפרח, מתפתח בשלבים, בכל שלב הוא שונה: זרע, ניצן… אם רק יתנו לו הוא יתפתח יפה אך לעיתים התפתחות הטבעית נבלמת ואף נפגעת ע"י חברת המבוגרים שמנסים להתאים אותו לגישות ולכללים שלהם.
שלבי ההתפתחות מפורטים בגישה זו, מדובר על ינקות (עד שנתיים) התינוק חווה את העולם דרך החושים והתנועות שלו, הוא לומד על חום וקור, על רגשות חיוביים ואחרים, מפתח יכולות מוטרויות. בין היתר עם תחילת השפה עובר לשלב השני של הילדות (2-12). בשלב זה הילד לומד ומתפתח מתוך זה שהוא פועל על העולם. למשל: כאשר ילד זורק כדור הוא מפתח הבנה אינטואטיבית על: מהירות, מרחק, כוח… אבל בשלב זה הילד לא יכול ללמוד איך לבנות גשר מתוך זה שתלמד אותו עקרונות פיזיקלים, לעות זאת אם אתה מטייל איתו ביער והוא מגיע לנחל שאותו הוא רוצה לחצות, הוא יכול למצוא אמצעים שאיתם יוכל לחצות. הוא מתאר ילד בגיל הזה שעבדו איתו על יצירת גלובוס ואח"כ שאלו אותו מה הוא העולם והוא אמר "הכדור". בגיל 12 הוא עובר לגיל ההתבגרות, בשלב הראשון הוא מחזק ומבסס יכולות קוגנטיביות, פיזיות.. עד שמגיעה ההתבגרות המינית, היא מאוד משמעותית, בין היתר מכיוון שהיא מכוונת את הילד שעד עכשיו היה יותר שקוע בעצמו לאנשים אחרים, בני המין השני וכו,. ומכן הוא מתחיל להיות מכוון הרבה יות לרצונות חברתיים. לצד ההתפתחות הזאת ישנה התפתחות קוגניטיבית שהצעיר מסוגל לחשוב באופן מופשט ומכאן לחשוב מתוך חשיבה, הרצאה, קריאה וכו'.
המלצות
להתאים את החינוך לתוכנית של הטבע, כלומר לשלב ולמצב ההתפתחותי של בילד. לא לדרוש מילד דברים שבשלב מסוים הוא לא מבין. יש להתאים את הסביבה לשלב הטבעי. למשל: בינקות יש לספק סביבה בטוח לילד.
הגישה של ג'ון לוק מבשרת גישה התנהגותית.
הגישה של רוסו מזכירה את פיאז'ה בגלל השלבים.
הסוגיות שאנו עוסקים בהן לא אנו הסקנו אותן, אלו שאלות רציניות של הוגים ואקדמאים.
גישות עדכניות פסיכולוגיות התפתחותיותעוסקות בכמה דברים.
כמו שנראה כל תאוריה וגישה, אם באופן מוצהר או חבוי, מתחילה באיזהשהם הנחות. האם יש דבר כזה טבע האדם? זה תלוי בגישה.
– הגישה של לוק על פני השטח לא מניחה שיש דבר כזה טבע האדם.
– רוסו יש הנחות לגבי טבע האדם: אנשים, ילדים מגיעים עם איזשהי תוכנית התפתחותית, מעבר לכך יש לו הנחה שטבע האדם הוא טוב בבסיסו.
– פרויד הניח שטבע האדם הוא יצרים של חיים ומוות/ מין ותוקפנות. ובאופן בסיסי חיי הייצר האלו לא מתאימים לחיים בחברה ובתרבות.
תאוריות צריכות להתייחס לכך שיש שונות בין בני האדם, תאוריה צריכה להציא לנו איזושהי המשגה לגבי מה הם ההבדלים היותר מהותיים בין בני האדם ומה המקור שלהם. מה הופך תינוקות לשונים זה מזה?
האם יש בכלל הבדלים מהותיים בין בני אדם לבין בע"ח? לפני כמה שנים התשובות נראו הרבה יותר פשוטות מהיום. כאן בדר"כ מתייחסים לשאלות של המשכיות ושונות לגבינו ולגבי החיות.
אנו עוסקים גם בהשלכות לגידול ילדים וחינוך. תאוריות שונות נותנות השלכות שונות לסוגיות אלו, אנו גם נשאל מי צודק בהקשר זה. כשאנו רוצים לדעת אם דבר אחד הוא נכון אנו עושים מחקר. לוק ורוסו פיתחו את הגישות שלהם, הם לא עסקו במה הם צודקים או לא, פסיכולוגיה רואה עצמה כמדע במידה מסויימת, אנו מפעילים שיטות מחקר שונות כדי לענות על מהו טבע האדם.
