עד היום הרבה מחקר מתבסס על מערך של הביטואציה או התבדלות, המערך מנצל נטיה בסיסית לא רק של בני אדם אלא גם של בע"ח, זה כל כך בסיסי שלעיתים מכנים אותו רפלקס. כאשר אורגניזם ניצב מול גירוי חדש באופן פיזיולוגי יש תגובה של עוררות. זה בא לידי ביטוי למשל בעלייה בדופק, כל מיני שינויים פיזיולוגים שמעידים על זה. לאחר כמה דקות התגובה יורדת.
איך ניתן לנצל את רפלק ההתמצאות כדי לבדוק אם תינוקות מבחינים בין שינויים שונים. אנו מחברים את התינוק לאלקטרודות שבודקות את המוליכות החשמלית של העור ואנו רואים מה רמת העוררות שלו לפני שעשינו משהו. אנו מראים לו משולש, העוררות שלו צריכה לגדול, אנו מחכים עד שהוא מתרגל, אנו מראים לו ריבוע, אם הוא מבחין יש עוררות אבל אם הוא לא מבחין לא תיהיה תגובה.
שיטה נוספת היא שיטה שמנצלת את אפשרויות הפעולה של התינוק. התינוק לא יכול לעשות הרבה, יש מספר דברים שוולד כן יכול לעשות: מציצה, להפנות את המבט, להסתכל על דבר אחד ולא על אחר. איך אפשר לנצל זאת? מצאו מזמן שתינוקות מוכנים לעבוד כדי לגרום לתוצאות חיוביות. למשל: תינוקות מעדיפים להסתכל על צילום של האמא שלהם מאשר על זר, עד כדי כך שהם מוכנים לעבוד בשביל זה. אם נתנה את המציצה התינוק ימצוץ יותר זמן כדי לראות מונה של אמא שלו מאשר לראות תמונה אחרת.לפי פחות או יותר אותה שיטה אנו יכולים לחבר את זה עם האיבצואציה. למשל: התינוק מוצץ הרבה עד שנמאס לו לראות, אנו נשווה כמה זמן הוא מוכן להשמיך למצוץ כדי לראות את אותו גירוי לעומת גירוי חדש.
ההתקדמות הגדולה של השנים האחרונות זה המחקר הניורופסיכולוגי, מה קורה במוח כשנחשפים לגירוי חדש, גירויים מסוגים שונים גורמים לעוררות מוחית באזורים שונים. עד לפני כמה זמן השתמשו ב-MRI השיטות היו חודרניות. אבל עכשיו יש שיטות נוספות שהן עד כמה שיודעים לא מזיקות או חודרניות ואון אפשר לנצל בדיוק לשאלות שלנו.
מה הוולד מבחין?
ראייה
וולדית מגיעים עם יכולות הבחנה מאוד טובות ,אבל כישורי ההבחנה התפיסתית משתפרים במהלך השנה הראשונה.
הוולד מבחין טוב בין צורות שונות. חדות הראייה היא טובה אבל משתפרת מאוד במהלך החודשים הראשונים.
קשה להם להסתכל על דברים קרובים ורחוקים מאוד. היכולת למקד ראייה וחדות הראייה מאוד משתפרים. בשבועות הראשונים תינוקות מבחינים בין גירוי של ריבוע ריק לבין ריבוע מלא צבע אבל, הם לא מבחינים בין פסים שיותר או פחות קרובים.
מההתחלה התינוק אינו פסיבי בלבד, מההתחלה הם סורקים את הסביבה הויזואלית שלהם. אצל תינוקות עייוורים הם עושים את הסריקה בהתחלה אבל מפסיקים במשך הזמן. כלומר, הוולד מגיע עם היכולת הזאת ועם הזמן הוא יכול גם לווסת את הגירויים החזותיים. אם הוא לא רוצה לראות משהו הוא מסיט את המבט, עוצם קצת את העיניים.
פאנצ' חשב שעד גיל 4-5 חדושים תינוקות לא מסוגלים לבהחין בין פרצופים שונים, בקונטרסטיות. כיום אנו יודעים שתינוקות מבחינים בין פרצופים שונים, במיוחד בכאלו שבתנועה או למשהו שמתקרב לטבעי.
יש סוגייה מאוד מעניינת של תפיסת עומק. חוקרת בשם גיבסון פיתחה שיטה במהלך שנות ה-60 שמים את התינוק על משטח שבנוי משתי מדרגות, יש עומק (צוק מזכוכית). מה שעניין את גיבסן זה האם תינוקות ימשיכו לזחול אל תוך התהום? האם יש להם תפיסת עומק? היא מצאה שלרוב תינוקות לא חוצים את התהום, גם כאשר ממול יושבת האמא עם צעצוע ומעודדת לבוא. כלומר בגיל 9 חודשים תינוקות מבחינים בעומק. אנו לא יודעים מתי התופעה הזו מופיעה. גיבסון הניחה שאם התינוק שאין לו ניסיון נעצר זה בגלל תפיסת עומק ואלי גם מולד. מאז התפתחו שיטות והיום יודעים שהיכולת הזו מתפתחת. לוולדים אין תפיסה, הם לא מגיבים אחרת לדברים שהם יותר רחוקים או קרובים.
בין גלאי שנה עד 5 חודשים, אם נשים תינוק על משטח הוא לא יכול לזחול אבל אפשר לראות על מה הוא מסתכל, בגילאים האלה הם מתחילים להסתכל על הצד העמוק. כנראה שהם מבחינים בין שני סוגי המשטחים. בגילאים 5-9 אנו רואים שהם יושיטו יד לדבר שהוא קרוב לעומת דבר שהוא רחוק.
כיצד דברים אלו מתפתחים? המערכת של הראייה מבשילה לבד.
בניסוי של קמפוס הוא בחן שזה לא רק הבשלה אלא גם עניין של ביטחון. הוא חשב שלהתפתחות המוטורית ולניסיון בהתמצאות במרחב יש איזהו תפקיד. הוא מצא דרך לבדוק אם לזחילה יש תפקיד בהתפתחות. הוא לקח תינוקות שרק למדו לזחול: פעם ראשונה כשהם התחילו לזחול ופעם שנייה כשהם זוחלים ממש. הוא ראה שתינוקות שרק מתחילים לזחול לא מראים חשש למשטח, החשש גדל עם ניסיון הזחילה שלהם.
במחקר השני שלו הוא לקח תינוקות שעוד לא זוחלים, בקבוצת הניסוי הוא שם אותם בהליכונים של תינוקות(מתאמנים בתנועה במרחב). אותם התינוקות עם הניסיון בתנועה במרחב הראו יותר חשש מאולו שלא.
בתחום הראייה:
א. מגיעים מצויידים.
ב. ציוד הראייה מתפתח ומשתכלל במשך השנה, גם מתוך התנסות. ההתפתחות המוטורית מקדמת את ההבחנה התפיסתית.
דרך אחת שיותר ויותר נחקרת היום זו דרך ההתפתחות המוחית.
