בנוסף, איחור בהתפתחות שפהמהווה פחות או יותר הסמן האולטימטיבי המשותף לכל התסמונות הנוירו- התפתחויות. אפילו בעלי תסמונת וויליאמס שמדברים מעולה לא מתחילים לדבר לפני גיל 3-3.5. כל זאת למעט מי שהוגדרו בעבר כ"ילדי אספרגר" – הם ספציפית מתחילים לדבר בגיל שנה וחצי ולא מתאפיינים באיחור.
האבחון
נעשה באופן א–תיאורטי, ללא בסיס תיאורטי. מדובר בשיפוט סובייקטיבי של בוחנים.יש נקודות חתך ללא צידוק מראש. לדוגמא, הגדירו מראש חוסר דיבור כ"יכולת לדבר עד 5 מילים".
צירוף רחב ושונה של סימפטומים יכול להגדיר את אותה קטגוריה. התוצאה: קבוצות הטרוגניות בתוך ההגדרה הכוללת ל"אוטיזם".
היסטוריה
קארפלין, המאה ה- 20. התכוון לאבחנה קלינית ולא ביולוגית. טען שיש להסתכל על המקבץ של הסימפטומים.כל מה שאמר אזלא מהווה פרופיל מספק לאבחנה בימינו.
ה-DSM הנו ממשיך למחשבה זו–מיון לפי סינדרומים, בחינה של המקבץ, מהלך התפתחות של המכלול.מה שנמצאה לו סיבה ביולוגית מוצא מהמגדיר. הרצון הוא לתת הגדרה קלינית, כמו קארפלין.
בשנות ה-60 וה-70 התברר שהמודל הזה לא עובד, בגלל שהתסמונות השונות מתחברות אחת עם השנייה ומעורבבות ויש תלות ביניהן. השאלה הגדולה ששוב עולה כאן היא האם האוטיזם כפי שאנו מתייחסים אליו היום הוא ישות ביולוגית.
באף אחת מהתסמונות המורכבות–אוטיזם, דיסלקציה, הפרעות שפה, סכיזופרניה – השאלה הזאת לא מסתדרת–הניסיון למצוא בסיס ביולוגי.
עניין זה מקשה מאוד על העבודה האמפירית, אך לפני מספר שנים, הודיע ארגון הבריאות האמריקאי שלא יממן מחקרים הבודקים את הנבדקים על בסיס הגדרות של תסמונת (למשל DSM-5), אלא יש להגדיר את הקבוצה בצורה תיאורטית שמקורה בגישה שתפרוס את הקבוצה לפרוסות שיש בהן צידוק, צידוק שלא יכול להיות קליני לצורך המחקר. כלומר, המחקר היום נדחף לכיוון הביולוגי-מחקרי ולא הקליני.80%מהמימון למחקרים בארה"ב מגיע מקרנות אלו, שהחליטו שהן משנות כיוון.
הפרעת קשב/היפראקטיביות
בעברית נקראת "הפרעת קשב וריכוז" – באנגלית נקראת AD/HD (לפעמים רק ADD ולפעמים ADHD. ה-H עומדת עבור Hyperactivity).
- כלולה ב-DSM
- האם זו בכלל הפרעה? – יש שאומרים שלכל אחד, אם נעשה לו אבחון קוגניטיבי, יש סגנון חשיבה ועיבוד אינפורמציה שונה. חשיבה ויזואלית וזיכרון ויזואלי, מילות מפתח וקודים וכו'. אחת הטענות אומרת שיש קבוצת אנשים שחושבת אחרת, שהקשב יותר מתפזר ממתמקד…
- יש יותר בנים מבנות עם הפרעות קשב. יחס של 1:3 או 1:4 לפי מחקרים אחרים.
אפיוני ההפרעה לפי ה-DSM
להפרעת קשב יש שלושה מאפיינים מרכזיים:
- קושי במיקוד קשב התפזרות והסחה. Inattention. קשה מאוד להישאר קשוב לאותו נושא למשך זמן רב, המחשבות רצות, האסוציאציות עולות. בולט במיוחד בתור קושי בקריאה. אפילו קריאה של רומן ולא טקסט מדעי. נושאים קופצים תוך כדי הקריאה, פרטים מתבלבלים…
- היפראקטיביות Hyperactivityמתבטאת בפעילות מוטורית מרובה. תזוזתיות ותנועתיות. אצל ילדים – בולטת בריצות, קפיצות. אצל מבוגרים נראית קצת אחרת.
- אימפולסיביות קושי בריסון ובוויסות רגשי. מגיבים מאוד מהר, לא מתאפקים.
בעבר הפרעת קשב וריכוז הייתה הפרעה של ילדים. הופיעה ב-DSM תחת הפרק של "הפרעות ילדות". דיברו כל הזמן על הילד שמתקשה ללמוד, לא מצליח לשבת, נכנס לקטטות, מרביץ בחזרה באימפולסיביות. הייתה תפיסה שבבגרות הפרעות קשב וריכוז פשוט נעלמות.
הרבה פעמים נראה אנשים מבוגרים שהולכים לאבחון בעקבות הילדים שלהם – מתברר להם שבתור ילדים הם גם עמדו בקריטריונים של הפרעות קשב וריכוז ולא ידעו על כך, ובמקום גינו אותם והאשימו אותם בעצלנות.
היום יש 8-9 תת-קטגוריות של כל מיני וריאציות של AD/HD. בדר"כ יש לנו שלושה טיפוסים:
- Combined presentation– גם וגם, גם חוסר קשב וגם היפראקטיביות.
- Predominately inattentive presentation– מאפיין את ההפרעה בעיקר בחוסר קשב.
- Predominately hyperactive/impulsive presentation– מדגיש את הדומיננטיות של ההתנהגויות ההיפראקטיביות. מיוחס בעיקר לילדים, מה שחשבו שנעלם עם ההתבגרות…
85% מהילדים, אם נאבחן אותם בגיל ההתבגרות, ימשיכו להיות מאובחנים גם בהמשך חייהם.
פירוט ההפרעה
- קושי למקד קשב – מתקשים בקריאה ממושכת, מוסחים בקלות רבה מכל גירוי, "מחשבות רצות", עסוקים בנושאים שונים בו-זמנית.
- קושי לשמור על קשב במטלות לימודיות או במשחק
- קושי לשמור על קשב במהלך שיחה
- קושי לפעול על-פי הוראות ולהשלים מטלות.
קשב
מחקרים מראים שיכולת הקשב של האדם מתבססת על ארבעה תפקודים:
- קשב מתמשך היכולת לשמור על קשב לאורך זמן מבלי לרדת ברמת הביצוע. ילדים המתקשים בתחום זה עשויים להתחיל "לחלום" תוך כדי קריאת ספר, להרגיש חוסר שקט ורצון לזוז ולפטפט בזמן שיעור…נבדק באמצעות מבחן TOVA.
- קשב סלקטיבי היכולת למקד את הקשב רק במטלה מסוימת, ולהתעלם מגירויים שמסביב שאינם קשורים למטלה בה אנו עוסקים כרגע. בעיה בתחום זה תתבטא בקושי להקשיב למורה בזמן שהילדים לידי מדברים על נושאים אחרים.היכולת לסנן היסחים סביבתיים ולהתמקד במטלה הרצויה.
- פיצול קשב היכולת להפנות תשומת לב ולקחת בחשבון יותר מנושא אחד בו-זמנית. כשפיצול הקשב אינו טוב לא נוכל גם לראות טלוויזיה וגם לענות על שאלות…
- התפקודים הניהוליים אחראיים ליכולות חשובות מאוד כמו תכנון, ארגון, למידה מטעויות, הסתגלות למצבים משתנים ועוד. לגזור מסקנות קדימה.
- קושי בתפקודים הניהוליים יכול להפריע בלמידה ובפתרון של בעיות, ארגון ומילוי מטלות (למשל, התארגנות בבוקר לביה"ס, עם תיק ולבוש מתאים…).
- אנשים עם בעיות בתפקודים הניהולייםנמנעים או נרתעים ממטלות הדורשות מאמץ מנטאלי מתמשך; איבוד חפצים החיוניים למטלות או פעילויות ושכחנות.לרוב החברה תופסת את הנטייה הזו כעצלנות, השתמטות…
