מחקר Popper et al. 2009: נעשה במטרה למצוא אילו מרכיבים יכולים לנבא הופעה של מנהיגות אפקטיבית. החוקרים הלכו לשתי יחידות צבאיות וחילקו שאלונים, מדדו תכונות שקשורות למנהיגות. המדידה הייתה על מנהיגות פוטנציאלית (ולא מדידה של מנהיגות בפועל). עשו הצלבה בין מה שאמרו העמיתים למפקדים, עשו בסוף ראיונות עומק וקיבלו המון מידע. המטרה הייתה לראות אם ניסיון עבר יכול לנבא הופעה של מנהיגות אפקטיבית בעתיד. הרעיון של משוואת המנהיגות הוא להראות שישנם שלושה מרכיבים בהופעת המנהיגות:
- מוטיבציה להנהיג
- התפתחות להיות מנהיג
- פוטנציאל להנהגה
דוגמא: כדי להיות מתופף מקצועי צריך לאהוב את זה ולרצות את זה כול הזמן (מוטיבציה), צריך לקבל יסודות טובים ללמוד ולהתפתח במקצוע (התפתחות) ובנוסף צריך חוש קצב וכישרון (פוטנציאל).
משוואה אחת M*D*P – אומרת שאם אין את אחד התכונות (כלומר אחד הפרמטרים שווה לאפס) המשוואה מתאפסת כלומר על מנת להיות מנהיג חייב רמה מסוימת של שלושת התכונות הללו. וגם ברגע שתכונה אחת בולטת יותר זה מעלה את ערך המשוואה וכך כושר המנהיגות יתעצם. (זוהי המשוואה המתאימה לנבא מנהיגות, לפי החוקרים).
המשוואה השנייה M*D+P – קומבינציה של התכונות ששניים מוכפלות ואחת מתחברת.
משוואה שלישית M+D+P – אומרת שהתכונות מפצות אחת על השנייה כלומר אם תכונה אחת נמוכה אך תכונות אחרות מאוד גבוהות אז ההסתברות להיות מנהיג עדיין גבוהה.
מוטיבציה להנהיג
מוטיבציה באופן כללי – המוטיבציה של האדם מכוונת את ההתנהגות שלו לעבר מטרות מסוימות, וזה מראה על שלושה מרכיבים של המושג מוטיבציה:
- כיוון- המוטיבציה מכווינה את ההתנהגות שלנו לכיוונים מסוימים.
- עוצמה- הבחירה ליזום השקעה באותה משימה- אם העוצמה מספיקה אז נבלע את הקושי ונמשיך, לא נפרוש באמצע.
- המשכיות- אם המוטיבציה חזקה נמשיך להשקיע לאורך זמן.
מוטיבציה להנהיג עפ"י Chan & Drasgow, 2001: מוטיבציה להנהיג היא שונה אצל כל אדם יש הבדלים במאפיינים האישיים, בערכים, בתחושת המסוגלות העצמית שקשורה למנהיגות ובהתנסויות העבר; כל אלה משפיעים על מנהיג או מנהיג לעתיד ברצונו להיות מנהיג, וגם בהשקעת מאמץ להגיע לתפקיד מנהיגותי ולהישארות בו (ככל שהתפקיד המנהיגותי חשוב יותר אז זה יותר שוחק ונשארים בתפקיד פחות זמן).
החוקרים אומרים שיש שלושה גורמים לרצות להנהיג:
גורם רגשי אפקטיבי להנהיג AMTL– האדם מונע להנהיג מתוך רצון פנימי כתוצאה מסיפוק והנאה להוביל בסביבה כשהוא בעמדת מנהיגות. ממצאים: מנהיג כזה הוא בעל נטייה חברתית, מוחצן, בעל ערכים הישגיים, בעל התנסות קודמת במנהיגות, מסוגלות עצמית גבוהה, בעל ערכים אינדיבידואליסטים.
גורם חברתי נורמטיבי להנהיג SNMTL– אדם מונע להנהיג מסיבות חברתיות כגון מחויבות לקבוצה והיענות לנורמה מסוימת (למשל דתיים לאומיים שהולכים לקרבי). ממצאים: מנהיג כזה הוא בעל תחושת מחויבות לחברה, לא מקבל חוסר שוויון חברתי, בעל ערכים קולקטיביסטיים, בעל מצפוניות גבוהה, בעל התנסויות קודמות במנהיגות.
גורם לא תועלתני להנהיג NCMTL– אדם שמונע להנהיג לא על מנת להשיג רווח מוחשי הנובע מהמעמד (כמו טובות הנאה). ממצאים: מנהיג כזה הוא בעל ערכים תרבותיים, בעל ערכים קולקטיביסטיים, בעל נעימות, בעל מסוגלות עצמית. אם הNCMTL גבוה אז אני פועל פחות מתועלתנות.
תוספת של Popper et al. 2009:
גורם אידיאולוגי IMTL – עקרונות המשמשים תפיסת עולם רעיונית אצל מנהיגים ומעבירים אותה למונהגים.
גורם פטריוטיPMTL – אומר שמנהיג פועל מתוך נאמנות ומסירות למולדת ועמדת המנהיג תאפשר לו להרגיש תרומה זו.
- ממצאי המחקר של Popper et al. 2009 – מבחינת המוטיבציה:
מנהיגים גבוהים יותר מלא מנהיגים בכל המימדים המוטיבציוניים להנהגה חוץ מאידיאולוגיה IMTL (כנראה בגלל המסגרת הצבאית). בנוסף, ישנם שני גורמים שמנבאים את ההסתברות להיות מנהיג: הרגשי-אפקטיבי AMTL, והלא תועלתני NCMTL.
מוטיבציה להנהיג עפ"י McClelland, 1975 (ההסבר לפי מנהלים):
- צורך בכוח ושליטה על אחרים (הצורך הכי גבוה).
- צורך בהישג- רצון לקדם ולהשיג מטרות מסוימות.
- הצורך בקבלה- הצורך להיות מקובל ולקבל הערכה מהחברה הסובבת (הצורך הכי נמוך כי לא תמיד אפשר לרצות את כולם).
- שליטה עצמית- עד כמה למנהיג יש יכולת שליטה עצמית וריסון.
מוטיבציה להנהיג עפ"י Howell, 1988 – ישנם הבדלי מוטיבציה בין שני סוגי מנהיגים (כריזמטיים):
- המנהיג הכריזמטי החברתי- המניע הוא הסביבה. קשוב לאחרים, רואה את טובת מונהגיו בראש מענייניו ומכוון לטובת החברה שבראשה הוא עומד.
- המנהיג הכריזמטי האישי- המניע הוא עצמו והחברה זה משאב לצרכיו. הוא מרוכז בתועלת האישית שלו שמתבטאת באחיזת עמדת המנהיג כמקור לסיפוק. קיים אצלו צורך בלתי פוסק בהערצה אליו מהסובבים אותו.
כלפי חוץ מנהיגים כריזמטיים אישיים וחברתיים נראים אותו דבר, אך יכול להיות אצלם מניעים שונים לחלוטין (לפי הנ"ל).
התפתחות מנהיג
אנשים צריכים לחוות ולהתנסות במנהיגות, כלומר מנהיגות היא תהליך התפתחותי.
Zaleznik, 1977 – טען שחייהם של מנהיגים הם כפולים. יש בחייהם אי שקט מתמיד כי עולמם לא מסודר, הם לא בהכרח תלמידים טובים ויש להם חשיבה אחרת מכולם. הם מתבלטים בהנהגה אך מעולם לא הנהיגו עד שהם מוצאים את ה"מנטור" ולומדים ממנו איך לממש את הפוטנציאל המנהיגותי, זה הטריגר. אפשר לפגוש יותר מדמות לחיקוי אחת ומדובר גם בחוויות.
Burns, 1978 – טען שרוב המנהיגים הם ילדים בכורים ללא דמות אב שלקחו אחריות כבר מגיל קטן והפכו להיות מנהיגים בכך שהשליכו את האחריות שלהם על הסביבה/חברה.
Howell, 1988 – טען שמנהיג חברתי נוצר בשלב הינקות שלו. כל תינוק מחפש שיעריצו אותו. שלב זה יקבע אם הוא יהיה מנהיג חברתי או אישי על פי ההערצה. אם הוא קיבל הערצה בילדותו הוא ישמש כמנהיג חברתי, ואם הוא לא קיבל הערצה בילדותו הוא ישתמש במונהגיו כדי למלא את החסך שנוצר אצלו (מנהיג אישי).
