אתה יכול להיות במאי גאון ושחקן גרוע.

אנשים התחילו לנצח והתרומה היהודית היא לא בהלחנה. מנדלסון ושינברג הוא מומר. אבל יש מנצחים יהודים שהפכו לגדולים בעולם.

חשוב L(להשלים)

היתה קבוצה גדולה שברחה מאירופה הנצית לארה"ב  זיוק זל הונגרי למשל , דויסקובסקי. כתב את פנטזיה של וולט דיסני. הפך את פילדלפיה לתזמורת אגדית.

סטוובסקי הפכה לפילהרמונית NBC

את אופרת ברלין

ההבדל בין ניצוח עם מקל ללא מקל. המקל תמיד לבן הוא הארכה של הזרוע כדי שנגנים יראו אותו ברור.

יש את פייר טלז שמומחה למודרנית ומשתמש ביד.

ברנשטיין כתב את ספור הפרברים היה בלי מקל ואז עם .

מזוז היה מנצח של לונדון פילהרמונית מנצח בלי מקל בגלל בעיה בעצב.

טוסקניני דוגמא למנצח של ימינו עם זיכרון פנומנלי אדם קשה סמל לדקטוררה בניצוח. רוב החזרות היו באיטלקית באוקטבה גבוה וכללו קללות. התזמורת מנגנת כמו צבא . הוא היה פנטי לטקסט. הוא הקליט עם 2 מיקרופונים. עד היום למרות החריקות ברור מה מנגן מה.

טוסקניני הגיע מאיטליה ארץ הבלאגן הקפיד על קצב ודיוק. הוא קיבל הזמנה לנצח בעיר של וגנר וזה החלום של כל מנצח.

חשוב :

היצירות של וגנר הם של 4 שעות.

בשנת 36 זה טוסקניני. בקושי דיבר גרמנית . טוסקניני עולה לחזרה ראשונה , את הראשונה עשה בעל פה ומצא טעויות בתוים.

אחרי החזרה הראשונה הוא שמע שהיטלר בשלטון ומוסיליני באיטליה הוא עזב את בלרוי באותו זמן היתה תזמורת יהודית בשם אולטור בונד. נגן הקרן בתזמורת היה בחור בן 19 שהיה שילוב בין טרזן הוא ניגן לקומוניסטים פשטיסים וכו ומי שלא שילם הוא הרביץ לו הוא היה מתאבק. הוריו ב36 אמרו לו לעלות לארץ

הוברמן הביא אותו לארץ הוא היה כנר גדול.

טוסקניני בא למזרח התיכון והקים את התמורת של פלסטינה שלימים נהיתה הפלהרמונית.

הצליל הראשון שניגנה הפילהמורנית היה הצליל של הקרן הראשונה וזה אבא של המנצח. לצד טוסקניני היתה דמות אחרת באירופה זה עמוד מרכזי פוטונגלר אדם גבוה בא מגרמניה והיה חופשי עם המוזיקה . בניגוד להוראות המלחין . הוא הפך את ברלין הפילהרמונית למשהו נהדר.

אליה וקוץ בה כשעלו הנאצים הוא הצטרף אליהם

דניאל בננבויאם יגיד שהוא רצה לחזק את התרבות הגרמנית ולא היה חזק מספיק. היטלר שמע את הסימפוניה ה9 רק פעם אחת הוא לא שמע את זה יותר מפוטונדר.

חמישית של בטהובן היא קשה למנצח כי מנצחים על ההפסקה. הסוד הוא בביט שלפני כן. נגן מקצועי יודע את זה.

פייר מונטה אחד המנצחים הצרפתים הגיע לברלין ועשה את שוליית הקוסם של דוקה.

הוא לא הצליח לקבל את זה יחד והיה מתוסכל ושתיים אחרי זה בא פוטונגלר והצליח

אחרי יום כיפור היה מנצח שבא וברח זוהבין מהטה היה מנהל תזמורת הוא בא לארץ במטוס עם תחמושת והפילהרמונית ניגנה בלי מנצח. ההיררכיה שהמנצח מעל לכל מוזיקאי 2 זה כנר ראשי שמוביל את כל התזמורת. במיתרים מובילים ובאבובים הראשון מוביל והשני מובל. אם שניהם לא יחד אני יבוא בטענה לראשון.

אותו קליברג אריך שהיה בגרמניה התחתן שם ונולד לו בן לבן שלו קראו קרלוס והוא עשה הכל כדי שהבן לא ינצח אבל זה גרם לטירוף אצל קרלוס שהפך למנצח הכי טוב מוזר הוא לא ניהל תזמורת גדולה ניצח על רפטואר מצומצם .

החובבים בניצוח אמרו שכשהמנצח מוריד את השרביט בוקע הצליל הכי טוב.

בתזמורת של מניכן הוא היה המנצח הראשי . קליברג שעושה את ה7 של בטהובן זה סמפוית ריקוד שאין בה פרק איטי השני אבל מסומל אלגריה אלגרטו זה פחות מעירני . אנדרנה זה ללכת אנדרטינו זה ללכת קצת יותר מהיר. זו סמפוניה קופצנית. החלק האיטי היחיד זה חלק ראשון . ההבדל בין הראשון לשני זה דאלוג מיתרים נשיפה.

הוא עושה את זה בכמה ורסיות כל פעם זה נראה אחרת.

תזמורת באמסטרדם

אפשר לראות את השתיים שלו . יש למטה למעלה לפעמים בעינים לפעמים במרפק לפעמים בראש. קרלוס קליברג בנו של אריך קליברג.

פייר בולז זה הניגוד לזה זה הגורו של המודרנית . הוא הקים את זה בתקציב גדול הוא מומחה במוזיקה אלקטרונית יש לו שמיעה פנומנלית. הפילוסופיה שהוא עושה הכל על הבמה. מנצח בלי מקל. מוזיקה מודרנית בלי מקל זה סתירה אבל הוא עושה את זה ברור. בולז הוזמן לבלרוי שטוסקניני ניגן שם הביא איתו צות טכנאים מצרפת והם דיברו גרמנית טוב עשה שם רפרדוקציות והוגנריזם שינה בו משהו. המוזיקה היא FAT של דה בי סי שזה מלחין צרפתי שהושפע מגאז הוא ורול.

יש לו ביצוע מונוטוני . אין מה להשוות בין קליברג.