הפסיכולוגיה נחשבת משוחררת מהזיקה הערכית "value free" בעוד הפוליטיקה היא כולה שוקעת באידיאולוגיות וערכים- value labeled. הבדל נוסף הוא שהפסיכולוגיה מעוניינת ברמת ה"מיקרו" והפוליטיקה ב"מקרו". המדיקליזציה היא אבן הראשה, הבסיס של המבנה התיאורטי שננסה להקים יחד בשיעור.
- מדיקליזציה: תהליך או מנגנון חברתי שמגדיר התנהגויות דיאגנוסטיות, רפואיות וקליניות. כלומר התנהגות שהוסברה ופורשה במונחים ערכיים מוסריים אידיאולוגיים ופוליטיים, עוברת מהפך מבחינה פרשנית, מבחינת המטרות, ומוסברת במונחים רפואיים. ספרות המדיקליזציה זכתה לפופולאריות רבה בשנים האחרונות, בעיקר בארה"ב.
- דה פוליטיזציה: מצב או תהליך בו מוציאים את הרוח מההתנהגות הפוליטית.
- אינטראקציה סימבולית: תקשורת באמצעות סמלים מקובלים בתרבות.
- תיאורית התיוג גם היא מרכזית התחום. תיאוריית התגובה החברתית society reaction theory: כשאדם מתנהג בצורה שחורגת מהמוסכמות של חברה נתונה, התגובה החברתית להתנהגותו היא שקובעת את מעמדו וזהותו החברתית. כלומר תגובת החברה לאדם היא שמעצבת אותו.
- דיסקרדיטציה: לערער את אמינותו של אדם. המדיקליזציה קובעת מיהו שפוי, וכך היא למעשה פונקציה שמשרתת אנשים שעברו עבירות חמורות, משום שמסירה מעליהם האחריות למעשים.
רפואה כפויה: האם יש בכלל רפואה שאיננה כפויה? ברגע שאת הנתון תחת טיפולו של רופא, אין אפשרות לחופש, להחלטה שאיננו כוללת את הרופא. Soft policing: כשאדם לא מרגיש שכופים עליך משהו, למרות שזהו המצב. גרישה פייגלין לוחן בצבא האדום שזכה על כך באות הצטיינות. יום אחד הוא שלח למיניסטריון את המדליות שזכה בהן. כמה ימים אחר כך הגיעו אליו שני סניטרים, שלקחו אותו לבית חולים פסיכיאטרי, בגלל שהחזיר את המדליות. כלומר, תגובה חריגה נתפסת כשיגעון. סיפורו של אלי גבע- לא רצה למלא את הפקודה של כניסה לבירות במלחמת לבנון הראשונה. הם תרצו את ההתנהגות שלו ב"בעיות אישיות". העמימות או חוסר הנכונות להגיע לעימות מוסרי ופוליטי דחף את המטכ"ל להפיץ ידיעות על אותו אדם. מנגנונים חברתיים כאלה מפקידים בידי גורמים שונים במבנה החברתי כוח של פיקוח חברתי- social control. הדבר מאפשר למבנה לשלוט בפעילותם של בני אדם, לסמנם חריגים ולהשתלט על הסטייה ולכלוא את ה"שיגעון".
השיעור החל בדוגמא על קשר בין פסיכולוגיה ופוליטיקה. בארה"ב לפני עשרות שנים היו הפגנות רבות של תאי שמאל, במיוחד באוניברסיטאות. לכן, חוקרים מאוני' הרווארד החליטו לבנות כלים לזיהוי ואבחון של מנהיגות תנועות השמאל החברתיות. בעקבות זאת האמינו שאלימות עלולה להיות מחלה מוחית ניתנת לאבחון. בכתבים חוקרי המוח טוענים שהם מחפשים לוקליזציה מוחית למקור האלימות. הטרנד נמשך וחקר ההתנהגות ברמה המוחית צבר תאוצה.
סוגיה נוספת שקשורה לפסיכולוגיה ופוליטיקה, קשורה בהזמנת אמנים להופעות בפני הקהל הרחב. יש מי שיגידו שהופעות מסוימות עלולות לגרום לנזק נפשי לקהל. על כן חשוב להגדיר מראש שני סוגי אמנים- נורמטיביים, מול פוגעים. על אף החמקמקות של המושג "נזק נפשי", אנו משתמשים בו חדשות לבקרים. בפרט ניתן לראות את תופעת התסמונת הפוסט טראומטית, שהקהילה אימצה אותו כדבר מרכזי, מוכר ומובן. המונחים הערפיליים הללו יכולים לשמש פתח למניפולציות על אותה הקהילה.
עניין נוסף שקשור באפיזודה זו היא פאניקה מוסרית: סוציולוגיים הכילו את המושג על מצבים בהם הציבור נתקף פאניקה, שהיא ערטילאית, ולא תמיד מוסברת. השחקן אורסון ויילס בשנות ה-30 שיחק בסרט "הפלישה ממאדים"- הסרט הביא לפאניקה מוסרית.
דוגמא נוספת היא חזרתו של גלעד שליט- לאחר חזרתו של גלעד שליט הודיעו שמצבו הנפשי טוב מהצפוי. כלומר אנשים רבים ציפו שהוא יחזור כשבר כלי, וייקח לו זמן רב להסתגל לחזרה הביתה. החשש לגבי מצבו של גלעד שליט מהווה "פאניקה מוסרית" שהחברה הישראלית סבלה ממנה. לתקשורת תפקיד מאוד חשוב בעיצוב התסמינים החברתיים, ובפרט אלה שקשורים בפאניקה.
פסיכולוגים בתקשורת
סדר אירועים והתבטאויות של אנשי מקצוע בתקשורת, שעונות על אמות המידה שדיברנו עליהם.