פנאופטיקון – הכלא העגול של Bentham. בכלא זה, היושב בראש המגדל היה הפנאופטיקון, כלומר הוא ראה הכל. זוהי מטאפורה קיצונית לתאר את הכוח של המערכות הרפואיות.
המשך הגדרת מושגים:
- מדיקליזציה– זהו המנוע שמפעיל את מערכת בריאות הנפש, שכרגע היא במרכז העניין שאנו דנים בו. המעברים מסטטוס אחד לאחר הם נקודות קריטיות לדיוננו, וכמובן קריטיות עבור האדם שבו מדובר, אשר עובר LabelingProcesses ונתון ל- SocietyReactionModel. המונחים הללו משמשים את החברה ביצירת קטגוריה נבדלת של אנשים שאובחנו. המנגנונים שכרוכים במדיקליזציה הם שונים מהמנגנון של מתן דיאגנוזה ע"י גורם רפואי. הדיאגנוזההפסיכיאטרית היא שונה מן הדיאגנוזות שניתנות לאדם אצל רופא אחר. קיימת מורכבות גדולה יותר, בה גורמים רבים יותר לוקחים חלק. בעוד שהדיאגנוזה הרפואית פחות או יותר דומה בחלקים שונים ברחבי העולם, התהליכים שאנו מדברים עליהם מושפעים מאוד מגורמים סביבתיים (המודלהקונטקסטואלי).
- המאה ה-20 הוגדרה בתור המאההפסיכולוגית– האדם הוצג כאבטיפוס קרוי האדם הפסיכולוגי– האדם המתבונן אל תוך עצמו, אל מניעיו. לפסיכואנליזה הייתה תרומה אדירה לעיצובו של האדם הפסיכולוגי. החברה המודרנית קרויה בהקשרים שונים החברההפסיכולוגית– חברה שבה לאדם ולניתוחו של האדם יש מקום מאוד מרכזי.
- המדינה הטיפולית The Therapeutic State– כל מדינה מערבית שמפתחת שירותי בריאות נפש היא מדינה טיפולית, שאמורה לדאוג לשלומם הנפשי של אזרחיה בצד הדאגה לבריאות הגופנית שלהם. לכאורה, המדינה אמורה לשמור על שפיותינו. יצירת מקרים (Cases) היא המבנה היסודי ממנו נוצרת המדינה הטיפולית. כנגד מגמת ייצור המקרים (המדינה כפס ייצור של מקרים), בה יש מודעות לכך שבני-אדם עלולים ללקות במחלת נפש כזו או אחרת, קיימות בחברה גם מגמות של הכחשת היותו של אדם "מקרה". זו מגמה שהממסד הפסיכיאטרי נאבק בה באמצעים שונים של חינוך הציבור למודעות לבריאות הנפש.
- הכחשה Denial– מנגנון הגנה קדום מבחינה התפתחותית. כאשר נעשה בו שימוש רב, הוא מקור להיווצרותם של סימפטומים נפשיים. למשל, כאשר נשים שהואשמו בכישוף היו מכחישות את ההאשמה שהוטחה בהן (כריתת ברית עם השטן), השופטים היו רואים זאת כעדות לאשמתן.
- דוגמא– באחת ממחלקות ביה"ח הפסיכיאטרי 'איתנים', ניסו ליצור חברה דמוקרטית. מנהל המחלקה יצר ישיבות מחלקה, בהן אנשי הצוות והחוסים נפגשו מספר פעמים בשבוע. באחת הישיבות, אחד החוסים סירב להצטרף לישיבה. כאשר אחד החוסים האחרים שאל אותו מדוע הוא לא מצטרף, הוא השיב שהוא אינו חולה ומקומו אינו כאן. החוסה ששאל הסיק כי אדם שנמצא בביה"ח חייב להיות חולה, ואם אדם מתכחש לעובדה הזו הוא מקבל את התואר "יותר חולה".
- Thomas Sasz– יהודי מהונגריה שהגיע לארה"ב לאחר מלחמה"ע השנייה ולמד פסיכיאטריה. הוא טען שאין דבר כזה מחלה נפשית ובכך נחשב לילד הרע של הפסיכיאטריה האמריקאית. הוא כתב מאמר בשם The Myth of Mental Illness, בו אין מחלות נפש אלא רק מחלות ביולוגיות וכי למחלות נפש אין תוקף מדעי. כך, התנהל מעין "ציד מכשפות" כנגד אדם שלא היה מוכן להשתתף במידקליזציה המקובלת. ראש שירותי בריאות הנפש דרש ממנהל ביה"ח שבו הוא עבד לפטר אותו.
- לפניו, במאה ה-16 רופא גרמני בשם יוהנס ברייר ניסה לחלץ נשים מידיה של האינקוויזיציה כאשר הוא מכריז עליהן כחולות במחלת המלנכוליה. הוא לא כפר בקיומן של מכשפות אבל הוא טען שהשטן עשה בהן שימוש משום שהן לוקות במלנכוליה. הוא ביקש במקום להעניש אותן לטפל בהן. הוא הוכרז ע"י הכנסיה כאדם משוגע.
- במאה ה-18, רופא צרפתי בשם פיליפ קנל בתקופת המהפכה הצרפתית עמד בראש מוסד פסיכיאטרי בפריז והחליט לשחרר את החולים מכבליהם. גם הוא הוכרז כמשוגע.
- המסד האידיאולוגי של המדינה הטיפולית:
- המודל הרפואי, בו נעשה רדוקציוניזם פסיכולוגי (תרגומן של תופעות מורכבות ליחידות מצומצמות).
- הדטרמיניזם הביולוגי– הגורמים הביולוגיים שמחוללים התנהגות. הביולוגיזציה של ההתנהגות האנושית היא דבר מאוד מקובל בימינו.
- מודל המכונה המקולקלת The Faulty Machine Model– זהו דימוי מאוד רווח בימינו, אשר מתאר את האדם על כל מורכבותו הוא מכונה. האדם הפגום משול למכונה שהתקלקלה, ואנחנו אנשי המקצוע אמורים לזהות את התקלה ולתקן אותה.