העולם משתנה כי החשיבה הופכת ליותר גלובלית. דוגמא: חברת PayPro – המחלקה הפיננסית בקנדה, בודק תוכנה בקרואטיה, מחלקת השיווק ברוסיה כי הלקוחות באזור. 22 עובדים מפוזרים ב-5 מדינות. המגרש העסקי כיום מפוזר בכל כדור הארץ וכך נוצרים קבוצות רב-תרבותיות (דוגמא נוספת מהכיתה: מפגש של שני כיתות באוניברסיטה כאשר הלמידה באנגלית ובאווירה רב-תרבותית).
מנהיגות בין-תרבותית Cross Cultural Leadership:
ישנה חלוקה לשני סוגים של תחומי מחקר מנהיגותיים:
מנהיגות בין-תרבותית (שעוסקת בשני תחומי מחקר):
- מחקר השוואתי – שואלים האם יש התנהגויות מנהיגות שקיימות מעבר לתרבויות שונות? פה ישנה השוואה בין מנהיגים שמנהיגים מונהגים מאותה מדינה ובודקים אילו התנהגויות דומות ושונות (למשל בין ישראלי שמנהיג ישראליים לבין סיני שמנהיג סיניים).
- מחקר expatriates – מנהלים שעוברים לנהל במדינה אחרת, מדינה "מארחת". כאן המחקר בא לבדוק כיצד מסתגלים המנהלים לסביבת הניהול הזרה להם (בדיקת הפערים בין סוגי הניהול), זה עוזר להם ללמוד כיצד להתאים את הניהול שלהם למדינה המארחת.
מנהיגות גלובלית:
עוסקת בשאלה כיצד מנהיגים במרחב גלובלי.
מרחב גלובלי הוא מרחב שבו בני תרבויות שונות עובדים יחד בו זמנית. למשל, אדם שמנהיג קבוצה רב-תרבותית, אז הוא שואל את עצמו כיצד יוביל אנשים מתרבויות שונות שעובדים יחד. כאן חוקי ההשוואה מסעיף א הקודם, לא עובדים כי אי אפשר להתאים את עצמי למס' תרבויות בו-זמנית.
Hofstede, 1990– הגדרה לתרבות היא "התרבות היא התוכנה של המוח". כל דבר שאנחנו חושבים ועושים עובר דרך מערכת התפיסות שחונכנו עליה כל חיינו (יש לנו ערכים משותפים לתרבות למשל מה מותר ומה אסור, מה מקובל ומה לא). מערכת הערכים בכל תרבות היא אחרת, ואנשים ששהו תקופת זמן ארוכה ביותר מתרבות אחת קיבלו ערכים נוספים.
|
|
Levels of Culture – Schein, 1985:
התוצרים הגלויים (הסממנים) – כל מה שנקלט בחושים
(ניתן לראות, לשמוע באופן גלוי)
ערכים – סט התנהגויות המוצהרות/לא מוצהרות ע"י
הארגון, כלומר איך נכון להתנהג בארגון, מה הם הנורמות.
הנחות יסוד – החלק הלא מודע שמפעיל הארגון.
מה שמניע את הארגון זה החלק הלא מודע (מתחת לפני הים).
Communication Style – U.S.A vs. Israel
מחקר שבדק את ההבדלים בתפיסות בין ישראלים לאמריקאים:
חלק 1 – כיצד הישראלים תפסו את האמריקאים: לא אמינים, צבועים, מרוחקים, נאיביים.
כיצד האמריקאים תפסו את עצמם: מנומסים, חברותיים, מכבדים פרטיות, נותנים אמון.
חלק 2 – כיצד האמריקאים תפסו את הישראלים: גסים, חודרניים, חסרי טקט, חסרי שליטה, שתלטנים, אגרסיביים.
כיצד הישראלים תפסו את עצמם: לא פורמליים, ידידותיים, פתוחים, ספונטניים, גאים בחום שמעניקים, אסרטיביים.
Hofstede's 5 Cultural Dimensions
הופסטד אמר שאפשר למקם כל תרבות/מדינה על פי 5 ממדים:
- אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם – האם תפיסת העצמי שלנו היא כאחד (חושב על קידום עצמי, דגש על רווחת העצמי) או כקבוצה (חושב על קידום הקבוצה, אני קודם כל חלק מהקבוצה, מהמשפחה (כמו בסין), מהחברה. דגש על רווחת הכלל).
לפי הופסטד: בחברות קולקטיביסטית מרחק הכוח גבוה, וראשי החברה יקבלו כבוד. בחברות אינדיבידואליסטיות מרחק הכוח הוא נמוך וראשי החברה ישתפו ויאצילו.
- מרחק הכוח – בין העובד לדמות הסמכות (עד כמה יש דיסטנס). בישראל מרחק הכוח הוא נמוך אין דיסטנס.
- רמת ההימנעות מחוסר וודאות – מה המידה בה התרבות נמנעת מחוסר ודאות ועד כמה היא יכולה להתמודד עם חוסר הוודאות ומצב מעורפל (תרבות כזו בעלת גמישות). יש תרבויות יותר בירוקרטיות (בהן אין גמישות) אצלן הכל ברור ואז היצירתיות נמוכה, הפיתוח נמוך והייצור גבוה. ישראל בחוסר וודאות גבוהה ומתמודדת.
- גבריות מול נשיות – מה המידה בה התרבות שמה דגש על ערכים גבריים (אגרסיביות) מול ערכים נשיים (שיתוף, רווחיות, חינוך). אין מדינות נשיות בכלל. כל המדינות נודדות מהאמצע לכיוון הגבריות. ישראל בכיוון הנשיות.
- חשיבה על הטווח הרחוק מול חשיבה על הטווח הקצר – תרבויות שחושבות על הטווח הרחוק מאופיינות בחיסכון גדול, הצלחות עסקיות (סיניים). תרבויות שחושבות על הטווח הקצר מאופיינות בגירעון גדול העיקר לחיות ברמת חיים גבוהה (אמריקאים).