מנהיגות היא תופעה חברתית בסיסית, וקשה להגדירה.
- סרטון על סטיב באלמר (מנכ"ל מיקרוסופט) – התנהגותו היא קופצנית וצווחנית. הסטודנטים הופתעו מהתנהגות זו של מנכ"ל מכובד, וניתן להסביר את הפתעתם על ידי עקרונות תאוריית Implicit Leadership Theory (ILT) שאומרת שיש לנו סכמה ופרוטוטיפ של מהו מנהיג. סטיב באלמר לא תאם לנו לפרוטוטיפ/סכמה שהיה לנו.
Bennis – הגדיר מנהיגות כאהבה – לא ניתן להסביר אותה, היא בעיני המתבונן, ולכן ברגע שנחווה את התופעה נדע שמדובר במנהיגות.
Popper, 1994 – מנהיגות היא יכולת להניע אנשים תוך שימוש מינימאלי בכוח ובסמכות:
- סמכות- הרשאה לגיטימית ופורמאלית שניתנת לאנשים בארגון. בגלל ההרשאה, האדם יכול להפעיל אנשים (כפיפים) שאין להם סמכות (למשל: מנהל בארגון).
- כוח- כלים/משאבים/ידע שיש ברשותי וככל שיש לי יותר מהם, כך יש לי יותר כוח ושליטה שמתבטא במתן תגמול או עונש (למשל: אפסנאי/טבח בצבא).
- השפעה– היכולת להניע אנשים לעשות כרצונך (גם עם התלהבות) ללא צורך בסמכות או בכוח.
מנהיג יכול להיות בעל סמכות (לגיטימציה מהארגון) וכוח (שליטה במשאבים/כלים), אך אם יש לו השפעה אז הוא מנהיג אמיתי.
Yukl, 2006 – למנהיג יש השפעה (לגרום לאדם לבצע מתוך משהו פנימי) על מנת להשיג הבנה והסכמה על המטרות, כיצד לבצען, להמריץ את המונהגים להגשים מטרות משותפות.
Kotter, 1990 – מנהיגות יוצרת שינוי באדם ממצב א' למצב ב'.
מנהיג צריך יכולת רגשית ויכולת חברתית. הוא צריך להתחבר לצד השני של האדם ולגרום לאותו אדם לבצע דברים מתוך מוטיבציה פנימית.
מנהלים ומנהיגים לא שונים עד כדי כך. שניהם מעורבים לגבי מה עובדים צריכים לעשות. מצד אחד: מנהיגות חזקה עלולה לפגוע בניהול (בסדר וביציבות), ומצד שני: מנהל חזק עלול להפחית מנהיגות (סיכונים וחדשנות). לפיכך ארגונים צריכים גם תהליכים ניהוליים וגם תהליכים מנהיגותיים.
Zaleznik, 1977 – מנהיגים ומנהלים הם שני טיפוסים שונים לחלוטין (לא יכולים להתקיים באדם אחד), הם חושבים ומתפתחים ומגיבים באופן שונה. מנהלים בעצם מבצעים את חזונו של המנהיג.
מנהלים עוסקים ב'איך' הדברים צריכים להיעשות (יציבות, סדר, יעילות).
מנהיגים עוסקים ב'מה' משמעות הדברים אותם צריכים לעשות (גמישות, חדשנות, הסתגלות). הם פורצי דרך, נדירים בחברה, מבצעים שינויים, מתעסקים בחזון.
מאמרו: יש הסבר כיצד המנהיגים מתפתחים והמסקנה היא שזה גם עניין תורשתי וגם עניין נרכש (דגש על התורשתי). בנוסף, ברגע שהאדם פוגש בדמות לחיקוי, זהו "טריגר" עבורו "להיוולד פעמיים" ולהיות מנהיג.
Mintzberg, 1975 -מנהל מקבל סמכות פורמלית ומעמד מהארגון, ומנהיגות זה אחד מתפקידי המנהל! כל מנהל שיש מתחתיו עובדים שאותם הוא מפעיל חייב להיות גם מנהיג. לכן מנהל ומנהיג יכולים להיות באדם אחד (לא שונים). מנהל הוא מנהל בגלל הארגון (עניין פורמלי), אך היכולת שלו לגרום לעובדיו למצות את הפוטנציאל שלהם הופך אותו למנהיג מוצלח. למנהיג לא מוצלח יהיה קשה לגרום למונהגיו לממש את הפוטנציאל שלהם, והוא יהיה סתם מנהיג פורמלי (קיבל סמכות להיות מנהיג מהארגון). מאמרו הוא מיצג של הגישה ההתנהגותית (לקרוא את המאמר).
נקודות הסכמה משותפות בין מינצברג לזלזניק:
שניהם מסכימים שניהול חשוב להצלחת הארגון, שניהם מכירים בחשיבות הבנת הקשר בין מנהיגות לניהול, שניהם מסכימים שמנהיגות איכותית חשובה להצלחת הארגון.
גישות מנהיגות מוקדמות
גישת התכונות
הגישה אומרת שיש למנהיג תכונות מיוחדות שהופכות את האדם למנהיג (זה שצריך לשלוט יהיה לו תכונות מתאימות של מנהיגות). עשו מערכים ובדקו כל מיני תכונות (אינטליגנציה, אישיות, תכונות פיזיות אפילו). החוקרים גילו שיש תכונות אופי שונות בין מנהיגים ומונהגים (הופעת מנהיגות קשורה לתכונות: אינטליגנציה, דומיננטיות וגבריות). תכונות אלו יכולות להעלות את סיכוייו של אדם להיות מנהיג בעתיד אבל לא כל התכונות צריכות להופיע בכל מנהיג.
הביקורות: החוקרים לא מצאו תכונה אחת שנמצאה בוודאות אצל כל המנהיגים ומבדילה בין מנהיג למונהג בכל המחקרים. גישה זו מכוונת כלפי המנהיג ומתעלמת מהסביבה או מהמונהגים. בנוסף אין התייחסות למשתנה מתווך/ממתן. הגיעו למסקנה שתכונות זה לא אובייקטיבי. ולכן עברו לגישה ההתנהגותית.
הגישה ההתנהגותית
בוחנת התנהגויות של מנהיג, בהנחת יסוד שההתנהגויות של המנהיג מקושרים למנהיגות אפקטיבית.
3 מחקרים שבדקו התנהגויות של מנהיג ביחס לאפקטיביות שלו על המונהגים:
- במחקרי Lewin, 1939 – גילו שישנם שלושה התנהגויות שונות של מנהיגים:
- סמכותי- בעל שליטה רבה, קובע מדיניות ומטרות הקבוצה. קבוצתו הייתה אפקטיבית בטווח הקצר כאשר המנהיג היה נוכח בחדר. שביעות רצון נמוכה.
- דמוקרטי- מנהיג שמאפשר לקבוצה לקבוע את המדיניות תוך כדי דיונים ושיתוף בתהליכי קבלת ההחלטות. קבוצתו הייתה אפקטיבית עם או בלי נוכחותו של המנהיג בחדר. שביעות רצון גבוהה – רק בקבוצה זו.
- "השב והנח"- מנהיג פאסיבי. נותן לקבוצה חופש מוחלט ולא לוקח החלטות. שביעות רצון נמוכה.
כתוצאה מהמחקרים האלו, נמצא קשר בין אפקטיביות של מנהיג לבין הקבוצה עצמה.
- במחקרי אוהיו בחנו שני סוגי התנהגות במנהיג (המחקרים הראו ששני הסגנונות הללו הם בלתי תלויים):
- יוזמה מובנית- מנהיגים בעלי מיקוד במשימה. סגנון המאופיין בדגש על הגדרת מטרות של עבודה, והבהרת האופן שבו מנסים להשיג יעדים אלה. ההתנהגויות: תכנון פעילות, זיהוי בעיות, ארגון, מתן מידע, עצות וביקורת.
- התחשבות באנשים- מנהיגים בעלי מיקוד ביחסים הבינאישיים. סגנון המאופיין בדגש על עיצוב יחסים עם חברי הקבוצה. ההתנהגויות: גיבוש חברתי, שביעות רצון, ועיצוב יחסים.
- מחקרי מישיגן (דומה למחקרי אוהיו)
- מנהיגות מכוונת משימה – מנהיג המתמקד בהגברת התפוקה, בביצוע המשימה וביצוע הקבוצה.
- מנהיגות מכוונת יחסים – מנהיג מתמקד בשיפור היחסים הבינאישיים בקבוצה.
- לדעתו של המרצה, היום מצפים שהמנהיג יהיה גם מכוון משימה וגם מכוון יחסים.
הביקורת: אין התייחסות למצב! (למשל במלחמה יותר יתאים סגנון התנהגות סמכותי, ולעומת זאת בחברת הייטק יותר יתאים סגנון התנהגות יחסים).