מהי פסיכולוגיה חברתית?
חקירה מדעית של האופן בו מחשבותיהם, רגשותיהם והתנהגותם של אנשים מושפעים מהנוכחות (האמיתית או מדומיינת של אחרים).גם כשאנו לבד אנחנו מדמיינים את הנוכחות של אחרים (אלפורט, 1985).
פסיכולוגיים חברתיים טוענים כי ניתן להשיג ידע מדויק ומובן לגבי התנהגות חברתית באמצעות תצפיות שיטתיות על התנהגות של אנשים וניסוחן של תיאוריות אשר ניתנות לבחינה והפרכה.
בחינת התנהגות במצבים המצריכים עזרה: כשאדם נמצא במצוקה ואיש לא מסייע לו, עולות שתי שאלות-
- האם אי הסיוע מעיד על האישיות של כל העדים לאירוע (הנמנעים מלסייע)?
- האם יש סיטואציות מסוימות שבהן אנשים דווקא כן יעזרו?
סכימה מעגלית לביסוס תיאוריה בפסיכולוגיה חברתית:
ניסוח תיאוריה לגבי התנהגות חברתיתßניבויים (השערות המבוססות על התיאוריה)ß מחקר לבחינת ההשערותßעדכון התיאוריה בהתאם לממצאי המחקר/
מדוע אנשים (לא) עוזרים: השפעת ההקשר על מידת העזרה
הגורם: מספר האנשים הנוספיםהצופים במקרה מלבדך.
מחקר האינטרקום של לטן ודרלי:
הזמינו סטודנטים להשתתף במחקר על קשיים בקולג'. במהלך המחקר הסטודנטים נדרשו לספר על הקשיים שהם חווים בקולג' באמצעות אינטרקום, שמישהו מקשיב לו מהצד השני. לאחר מכן, השמיעו לנחקרים הקלטה של סטודנט, בה הוא מספר על קושי שלו בקולג'ועל התקפים הגורמים לו לפחד וקשיי למידה. תוך כדי שמיעת ההקלטה, הסטודנט סיפר כי הוא חווה התקף ברגע זה, והנבדקים שמעו אותו נחנק.
רצון החוקרים היה לבדוק כמה סטודנטים יעזרו לו ובאיזו מהירות. הם חילקו את הסטודנטים ל-3 קבוצות:
בקבוצה הראשונה, חשבו המשתתפים שיש רק שני אנשים (הנבדק ואדם השומע אותו).
בקבוצה השנייה, חשבו המשתתפים שיש שלושה אנשים (שומעים אותם שני אנשים).
בקבוצה השלישית, חשבו המשתתפים שיש ארבעה אנשים (שומעים אותם שלושה אנשים).
האם הם עזרו "למשתתף" אחר במצוקה?
בקבוצה הראשונה, 100% מהנבדקים יצאו לעזור לסטודנט השרוי במצוקה. בקבוצה השנייה 84% יצאו לעזור, ובקבוצה השלישית, רק 62% יצאו לעזור.
ההסבר לתופעה –
אפקט הצופה מן הצד – the By stander effect – ככל שמספר הנוכחים בסיטואציה שבה אדם אחר נמצא במצוקה גבוה יותר, כך הסיכוי שכל אחד מהנוכחים יגיש עזרה הוא קטן יותר.
|
|
מה נדרש כדי שאדם יעזור? | מה מונע מאדם שרואה מצוקה לגשת ולהושיט עזרה? |
| 1. | לשים לב שמשהו לא רגיל מתרחש | הסחת דעת. |
| 2. | לפרש את המצב הזה כמצב חירום | במידה ויש צופים נוספים במקרה, תגובת הצופים האחרים משפיעה על הפירוש של האדם היחיד לסיטואציה. כאשר אנו נתקלים במצב שפירשנו כחריג, אך אנו רואים שהאנשים סביבנו לא מתערבים, אנו מניחים כי כנראה שאנו פירשנו לא נכון את המצב, ואין צורך להתערב. תופעה זו נקראת בורות פלורליסטית– מצב בו כל אחד חושב שהמחשבות והרגשות שלו שונים מאלה של אחרים למרות שכולם מתנהגים באותה צורה. |
| 3. | לקבל על עצמך אחריות למתן/השגת עזרה | פיזור אחריות–כאשר אנשים נוספים נמצאים באותה הסיטואציה, מתגברת האמונה שאחרים יתערבו או צריכים להתערב. פיזור האחריות מחזק את הבורות הפלורליסטית. |
| 4. | החלטה כיצד לעזור | אם אחרים לא עוזרים, אז אולי אין איך לעזור? |
| 5. | מתן עזרה | מבוכה, "מה אחרים יחשבו?" – גם בשלב מתן העזרה האדם עלול להשתהות בגלל מבוכה שמא הואמבצע פעולה חריגה (כגון קפיצה הירואית לירקון, במקרה של יסמין פיינגולד) מול קהל רב. |
עפ"י לטן ודארלי ישנם חמישה שלבים אותם צריך אדם לעבור כדי לעזור:
בכדי לבחון את הבורות הפלורליסטית, דארלי ולטן (1968) ביצעו מחקר נוסף:
"החדר מלא העשן"–
במהלך המחקרהמשתתפים ישבו במעבדה ומילאו שאלונים, ולפתע נראה עשן באחת מפינות החדר. גם במחקר זה הם חילקו אתהמשתתפים ל-3 קבוצות:
- נבדק אחד אמיתי ו"נבדקים" משתפי פעולה עם הניסוי, שנראו רגועים ואדישים למצב.
- מס' משתתפים אמיתיים, שכולם היו נבדקים.
- משתתף יחיד בחדר.
אחוז האנשים שהתריעו על העשן לפי חלוקת הקבוצות:
- 10% – מרבית הנבדקים התמימים שלא ידעו כי שאר הנבדקים שחקנים, נשארו בחדר ולא התריעו על העשן.
- 38% – הנבדקים חשבו לעצמם: אם אף אחד לא יוצא, למה שאני אהיה הראשון לצאת?
- 75% – תגובות – "הצילו!","החדר מתחיל לבעור!",בריחה (מכיוון שאף אחד מלבדם לא נמצא בחדר, לא הייתה קיימת המחשבה שהמצב מביך).
ניסוי זה ממחיש אתהבורות הפלורליסטית – איך הפרשנות שלנו את האחרים משפיעה על ההתנהגות שלנו במצב חירום.
האם אפקט הצופה מן הצד נכון רק במצבי חירום? –לא!
מתי אפקט הצופה מן הצד ייחלש/יעלם?
- במצבים בהם ברור שאין אחרים המסוגלים לעזור, ואנו הגורם היחיד שיכול לסייע – אפקט הצופה מן הצד יעלם (כמו בניסוי האינטרקום, אצל הסטודנט שחשב שהוא היחיד ששמע את ההתעלפות בטלפון).
- מצבי חירום בהם שאר הצופים מודאגים מדי בכדי להתאפס ולסייע.
- המצב כלל לא עמום –ברור שמתרחש מצב חירום מובהק, ויש לסייע בצורה מיידית וברורה.