לפי Gilbert & Malone (1995)הנטייה שלנו לעשות ייחוס אישיותי היא תהליך אוטומטי. אם יש בידינו די משאבים, זמן ורצון אנו יכולים לתקן ולהתאים את הייחוס הראשוני בהתאם להשפעת המצב. בדרך כלל אין בידינודי זמן ומשאבים, ואנו לא חושבים על כך התנהגות שאנו רואים ולכן אנו נשארים בייחוס האישיותי.
תהליך התפיסה החברתית מורכב משני שלבים:
- זיהוי ההתנהגות וביצוע ייחוס אישיותי מהיר. נעשה באופן אוטומטי. (כלומר, הדבר הראשון שיקפוץ לנו זה ייחוס אישיותי, באופן ראשוני ומהיר).
- תיקון והתאמה של הייחוס מהשלב הראשון בהתאם להשפעות המצב (אם יש בידינו מידע נוסף/רצון להבין יותר טוב/כוח להתעמק וכו', נוכל לשקלל מאפיינים אחרים בסיטואציה). ביצוע שלב זה דורש מאתנו משאבים ומוטיבציה.
האם אנחנו מבצעים את טעות הייחוס הבסיסית גם על עצמנו?
אפקט השחקן/מתבונן (Jones & Nisbett, 1972)
הנטייה לייחס את התנהגותינו לגורמים מצביים, ואילו את התנהגותם של אחרים לגורמים אישיותיים (למשל, איחרתי לעבודה בגלל הפקקים, ולא מפני שיצאתי מאוחר מדי – התמקדות בסיטואציה. היא איחרה לעבודה מפני שהיא עצלנית מדי, ולא עקב הפקקים – התמקדות באישיות). אחד ההסברים לנטייה זו הוא שאנו מודעים לכל הסיטואציות בהן נוכחנו באותו היום, בשונה מאחרים, שאנו לא יודעים כל מה שעבר עליהם באותו היום.
בדומה לכך, לאנשים יש נטייה ליחס דברים חיוביים לעצמם (עבדנו כצוות, התאמנו היטב) ודברים שליליים וכשלונות לסיטואציה (היה לי מזל רע), עקב מנגנון הישרדותי שתפקידו להגן על ה- selfולהקנות לנו תחושה שאנו שולטים במצב ובעלי כוח. מצב זה נקרא ייחוסים בשירות העצמי, וקורה בעיקר במצבים של כשלונות שבהם אין אפשרות להשתפר.
ייחוסים הגנתיים –
האמונה בעולם צודק – התפיסה שדברים רעים קורים לאנשים שזה מגיע להם.
נושא 8:העצמי
סכמה הינה מבנה מנטלי המארגן את הידע שלנו על העולם.
סכמת העצמי– סכימה המכילה ידע על האדם עצמו. היא כוללת בין היתר מידע על מראה, העדפות, תכונות, התנסויות, מיקום חברתי וכו'. סכימת העצמי משפיעה על האופן בו אנו מעבדים מידע חברתי – הדרך בה אנו תופסים, זוכרים ומעריכים את עצמנו ואת האחרים. סכימה זו מתפתחת עם השנים:
- ילדים קטנים בד"כ מתארים את עצמם באופן קונקרטי, ומתייחסים למאפיינים ברורים שקל לראות, כמו – מין, גיל, איזור מגורים ותחביבים.
- ילדים בוגרים יותר מתייחסים פחות לתכונות פיזיות, ויותר למצבים פסיכולוגיים ולאופן שבו הם חושבים שהם נתפסים בידי אחרים.
תפיסה עצמאית של העצמי–מדגישה את הזהות הייחודית של כל פרט ופרט. נפוצה בעיקר בתרבויות מערביות.
תפיסה תלויה של העצמי–שמה דגש על מסגרות קבוצתיות והיענות לדרישות החברה. נפוצה בעיקר בתרבויות מזרחיות.
כיצד אנו מבינים את עצמנו?
אינטרוספקציה
תהליך שבו אנשים מסתכלים פנימה ובוחנים את מחשבותיהם, תחושותיהם והמניע שלהם. אנו נוטים לחשוב שאנו מבלים זמן רב בתהליך האינטרוספקציה, אולם אנו מבלים רק זמן מועט יחסית במחשבה על עצמנו. בנוסף, אינטרוספקציה עלולה להטעות אותנו, כיוון שאנחנו לא תמיד מודעים לגורמים האמיתיים שגורמים לנו להרגיש/ להתנהג באופן מסויים, ואנו מודעים רק לתוצרים הסופיים. לדוגמה, אנו מודעים לכך שאנו מאוהבים, א לא מודעים לגורמים שהובילו לתוצאה הסופית הזו.
כישלון האינטרוספקציה
האם אנשים יודעים מה משפיע על מצב רוחם, או האם הם יכולים להסביר מדוע מרגישים תחושות מסוימות?
Wilson, Laser & Stone, 1982 – ווילסון ושותפיו ניסו להוכיח שלאנשים אין גישה לסיבות האמיתיותשבגינן הם מרגישים כפי שהם מרגישים:
מחקר היומן: סטודנטים דיווחו בכל יום במשך 5 שבועות על מצב רוחם ועל גורמים שעשויים להשפיע על מצב הרוח שלהם (מזג האויר, מספר שעות שינה, בריאות, עומס עבודה, יחסים).בסיוםהתקופה, המשתתפיםהתבקשולהעריךאתההשפעהשלהגורמיםשציינועלמצברוחם.אולם, החוקרים גילו שהרבה מהערכות האנשים היו שגויות (למשל, נבדקים לא הצביעו על כך שבפועל הושפעו ממזג האויר הקודר, אלא הצביעו על שעות השינה). המסקנה של החוקרים הייתה שהאדם לא מסוגל להסתכל פנימה ולהבין מה באמת גורם לו להרגיש דברים מסוימים. כלומר, אנו יודעים מה אנחנו מרגישים, אך קשה לנו להבין מדוע אנו מרגישים כך, ולכן אנו לפעמים נוטים לחפש הסברים שיישמעו הגיוניים, גם אם אינם נכונים.
על מה כן מסתמכים אנשים כשהם מסיקים מסקנות לגבי התנהגותם והמניעים לה?
תיאוריות סיבתיות- תיאוריות תלויות תרבות באשר לגורמים לרגשות ולהתנהגויות. למשל, יום ראשון בארץ נחשבל"יום השביזות הלאומי", מכיוון שהוא מתחיל את השבוע: חיילים חוזרים לצבא, סטודנטים (רובם לפחות) חוזרים ללימודים וכו'. בארה"ב המושג הזה (של השביזות) לא קיים, מפני ששם יום ראשון הוא יום שבתון.
הבעיה עם תיאוריות אלה שהן לא תמיד נכונות, ויכולות לגרום לשיפוטים מוטעים לגבי הסיבות לפעולותינו.
מחקר הגרביוניםNisbett & Wilson, 1977:
אנשים נדרשו לשפוט איזה מבין ארבעה זוגות הגרביונים הוא האיכותי ביותר (כאשר בפועל כל הגרביונים היו זהים).נמצא כי מרבית הנבדקים בחרו את הגרביונים הימניים. אולם,כאשר אנשים נשאלו מדוע הם בחרו דווקא את הגרביונים האלו, הם הציגו סיבות שונות שלא היו קשורות למיקום של הגרביונים (טענו כי הגרביון אותו בחרו הוא הכי יפה, הכי איכותי וכו'); גם כאשר הנבדקים נשאלו האם ייתכן שהמיקום של הגרביונים השפיע על בחירתם, הם טענו שלא.
את כשל האינטרוספקציה הזה ניתן להסביר על-ידי כך שמרבית האנשים לא מודעים להטיה הקוגנטיבית שגורמת להם לבחור במוצר הימני, ולכן הם מנסים למצוא סיבות הגיוניות שאינן אמיתיות לבחירתם.