דו"ח הפסיכולוגים, הדוח הפנימי של בראון וגרינבאום שהוגש לצבא דלף לתקשורת. הכותרת בחו"ל: הגנרלים מזועזעים מהדוח- דוח סודי מראה שהחיילים יצאו משליטה. בעקבות הבעיות שעלו מפרסומים אלה גויסו מומחים לבחון את הנושא. המומחים שיצאו לשטח טענו שיש להביא את הערכים הפטריוטיים, מסירות הנפש לראש סדר העדיפויות של החיילים. כשהדוח התפרסם הדבר נגע מאוד ליחידות ולמפקדים שפעלו בשטח. מפקדים רבים לא הסכימו לקבל פסיכולוגיים לתוך היחידה, בשל השם הרע שיוצא לחיילים מדוחות אלה. הפסיכולוגיים האזרחיים יצאו עם הרבה מאוד כתבות לעיתונות, שם הם טענו שהצבא מחליש תופעות נפשיות, ומסתיר אותן מהציבור. הם אף טענו שהפסיכולוגים הצבאיים מפנים גפם למציאות ומכחישים את הבעיות הפסיכולוגיות שיש לחיילים. הם טוענים שבצבא מתפשטת מגפת מחלות נפשיות, והתמוטטות שנובעות מדרישות התפקיד כפי שהתעצבו בצה"ל בשנים ההן.
רוזנטל, שנות ה-50- בדק אנשים שהיו בפסיכותרפיה, וזיהה 2 תת-קבוצות- אלו שהרוויחו מהטיפול ומצבם השתפר, ואלו שלא השתקמו ואפילו נסוגו אחורנית. הדבר הביא לחלוקה של אנשים ל-3 קבוצות- השתפרו, לא הושפעו, והושפעו לרעה מהטיפול. במחקר של רונזטל האנשים שסווג כי מצבם השתפר, הראו ערכים דומים מאוד לאלה של המטפל. לעומתם, אנשים שמצבם לא השתפר במסגרת הטיפולית, הראו שמערכת הערכים שלהם הייתה רחוקה מזו של המטפל. ניתן לפרש את הממצא הזה באופנים שונים- אחד מהם הוא שאדם מנסה להקנות לאדם אחר ערכים בהם מאמין, ולעיתים זה פועל ולעיתים לא.
התקשורת והעיתונות
כמות המאמרים שהופיעו בעיתונות בתקופת האינתיפאדה בכל הנוגע לבריאות הנפש הייתה אדירה. "מכות פוגעות במכים", "חשבון הנפש והצבא", חגי סגל: "פסיכולוגים טובלים אצבע בפוליטיקה- פסיכולוגים במצוקה". היו אנשים שיצאו נגד ההתערבות הפסיכולוגית, ושעולם בריאות הנפש שולט במהלכים צבאיים. מתוך שפע הכתבות והכנסים, עולה הרושם שהפסיכולוגים הם שקובעים מדיניות ומשפיעים על גנרלים.
בשנת 2000 התקיים כנס בריאות הנפש, במסגרתו החליטו הפסיכולוגים שחקרו את הפעילות הצבאית בשנת 1987 שהנבואות שלהם התגשמו, והם חזרו על טענותיהם לגבי שלטונות הצבא ובראשם הגופים הצבאיים- שהם עוסקים בטיוח האמיתות. ד"ר קפלן התבטא בכנס באומרו שאכן הפגיעות הנפשיות התפשטו בקרב חיילים, והוא משתמש בלשון השואבת מתוך מאגר נתונים מבוססים. הוא ממשיך וטוען שעד היום קיימים עדיין פגועי נפש רבים בשירות הצבאי. אחת הבעיות שהוא מציג היא שחיילים מתביישים לגשת לקב"נים, ולא משום שאינם סובלים אלא בשל הדימוי החריג שהוצמד לאותם החיילים שמראים חולשה רגשית ונפשית.
הילדגרד- טעונת שהאנושות כולה סובלת ממלנכוליה, ושהיא תולדה תורשתית ממנה איש לא פתור. על כולנו מצווה להיאבק בנטיות מלנכוליות. התזה שלה הייתה מדעית וטענה שהאדם הראשון טעם מהתפוח, ושאכילת התפוח גרמה לתופעות פיזיולוגיות בגופו, מה שהביא להימצאות קרישי ד שחוללו הפרעות נפשיות מסוג המלנכוליה. כלומר, החטא הקדמון שמהווה מושג מוסרי התיאולוגיה, מקבל הסבר פיזיולוגי (ופרימיטיבי לחלוטין) היה אמור להיות חלק מתפיסת שעטנז של תפיסה ערכית מחד ומדעית-רפואית מגיסא.