ההתפתחות הקוגניטיבית מתרחשת בשלבים.
הנחות היסוד של התאוריה ההתפתחותית של שלבים:
- יש הבדלים מהותיים ולא רק כמותיים בדפוסים ומאפיינים כללים. בגישה הפיאז'טינית מה שהופך טרנספורמציה זה השכל, ההבנה, הדרך בה ילד יכול לפתח סכמות. סכמות יש כל הזמן אבל מה שמשתנה באופן מהותי זה הדרך או האפן בהם הילד מסוגל לפתח סכמות. כלומר, הדרך בה הילד מסוגל להבין ולפעול על העולם (בכל שלב זה מעט שונה).
- יש עקביות פנימית בתוך כל שלב. כלומר, האופן בו הילד פועל ומתפתח בתחום מסוים הוא אותו הדבר בתוך שלב מסוים. אנו לא נמצה ילד שפועל בתחום אחד בסוף אופרציות ובתחום אחר הוא ברמה נמוכה יותר.
- ההתפתחות היא בכיוון אחד והיא שיטתית. עוברים משלב א, ל-ב'… אין מצב שאפשר לדלג על שלבים. בנסיבות רגילות, אם לא עברת איזה פגיעה מוחית באמצע, אין נסיגה. למשל: לא יכול להיות שילד היה בשלב השלישי ופתאום נסוג לראשון.
- מדובר בתהליכים ושלבים אוניברסלים. בתרבויות שונות, מעמדות מעמדיים, מין… אנו נמצא את אותם השלבים וההתפתחות תהיה באותו הכיוון.
פיאזה עסק בהתפתחות קוגנטיבית ומכאן בשלבים בהתפתחות קוגנטיבית. העיקרון ההתפתחותי הוא של טרנספורמציה פיספסתי לשלב בדרך בה ניתן לפעול בסביבה וסביבה.
שלבים בהתפתחות קוגנטיבית
ההנחה הנוספת של פיאזה היא שכל שלב מציג דרך יותר טובה להבין ולפעול. כלומר, ההתפתחות היא התפתחות אל עבר החשיבה הטובה ביותר שהיא חשיבה של אופרציות פורמליות. כאשר הוא מגדיר את השלבים הקודמים הוא מאפיין אותם גם דרך האופן בו לומדים אבל גם דרך מה חסר יחסית לשלב הבא.
- סנסו מוטורי – כיצד התינוק מסוגל לפתח סכמות ולפעול? על סמך ניסיון מאוד מסוים של החושים והמוטוריקה וההפעלה שלהם. חסר יצוגיים פנימיים.
- קדם-אופרציות – ילדים יכולים לפעול ולהתפתח על סמך מערכות סימבוליות (שפה בראשיתה) ועל סמך יצוגים וכו'. חסר להם אופרציות – חשיבה לוגית וגם היכולת להפעיל או להעדיף מושגים על מה שרואים.
- אופרציות קונקרטיות – לילדים בגיל הזה חסר חשיבה מופשטת. בשלב זה הילד יכול להפעיל את האופרציות האלה על דברים שהם רק מוחשים., הוא לא יכול להפעיל אופרציות על מחשבות, רעיונות – דברים מופשטים.
- אופרציות פורמליות –
התפתחות בשלב הסנסורי-מוטורי – קביעת אוביקט
מתוך זה שפיאזה עשה תצפיות מיודקות על ילדיו הוא מחלק את השלב.
- 0-1 – בתוך השלב הזה התינוק מתחיל לפתח סכמות באופן שיטתי. ההתפתחות שנחקרה בשלב הזה הוא קביעת אובייקט. המצב התחלתי הוא מצב בו אין שום מושג לגבי קיום של חפצים או אובייקטים בעולם. בחודש הראשון תינוק מתמקד על איזושהו חפץ ומחביאים אותו, הוא לא מגיב. פיאזה הסיק מזה שהשלב הזה הוא שלב שאין קיום לדברים שלא נמצאים בתוך התפיסה, אם אני לא רואה את זה זה לא קיים.
- 1-4 – בשלב הבא התינוק נראה מופתע. זה מוזר לו שהחפץ איננו. זה אומר לפי פיאזה שהוא מתחיל לפתח איזשהו מושג של קיום של דברים, ומאן זה מפתיע אם הם פתאום נעלמו. התינוק לא מתמקד בדבר מוחבא, הוא לא מחפש מסביב והוא גם לא מחפש איפה שהחבאנו.
- 4-8 – מחביאים אבל לא לגמרי, היא יחפש וגם יזיז את הנייר. אם מחביאים את החפץ לגמרי הוא לא מחפש אותו. הוא יותר מוטרד מגיל 4 חודשים.
- 8-12 – התינוק מוצא משהו שמחביאים אותו גם אם הוא לא מוחבא לגמרי. אנו מחביאים לו משהו והוא חוזר לחפש אותו במקום שבו הוא היה קודם. לרוב לא צריך ללמד אותו, לחזור כמה פעמים, בפעם הראשונה החבאנו והוא מוצא את זה. למה הוא לא יכול למצוא את זה כשמעבירים את זה למקום אחר? זה מוזר כי זה לא מתאים לתאוריה הנאבית שלנו שהוא למד את זה, לפי עקרונות הלמידה זה לא צריך לקרות. מצד אחד אפשר להגיד שאנחנו גם מחפשים במקום האחרון שאבד לנו משהו, מצד שני בשלב הבא הוא לא מתנהג ככה.
- 12-18.אנו לא יכולים להסביר שהבעיה הזו נפתרת. התינוק הולך למקום הנכון לאחר שהחלפנו את מקום המסתור.
- 18-24 – באיזשהו מקום הידע של התינוק על אוביקטים הולך ומשתכלל. כאשר פה הוא יחפש במקום אחר בתנאי שהראת לו שהחבאת את זה שם. הוא כל כך בטוח שדברים לא נעלמים סתם עד שהוא יחפש באופן פעיל.
הוא עושה את המחקר על ילדיו, בשימוש שיטת מחקר שהוא פיתח – "השיטה הקלינית". בכל פעם מי שהעביר את השאלות שאל גם "למה?".פחות מעניין אותו איזה תשובה הילד יותר ויותר מעניין אותו למה הוא חושב ככה, לכן הוא שואל אותו "למה". התשובות מסבירות לנו למה ילדים בגיל / שלב מסוים עונים נכון/ לא נכון בשאלות שימור.
במאמר מוסגר – אחת הסיבות שלקח לפיאזה הרבה זמן לצאת מאירופה ולחדור לארה"ב זה בגלל השיטות שלו, אמרו שהן מופרכות. מה פתאום לבסס מושגים על 3 תינוקות ועוד על שלך?! השיטות הן לא אובייקטיביות כי בעצם חלק ניכר של השיטה הקילנית, בגלל שפיאזה רוצה להבין איך חושבים הוא כל פעם בודק את שיטות החשיבה, העברה היא לא סטנדרטית, הרבה פעמים הקול (אם יש הרבה ילדים) הוא לא זהה.
איך השיטה הקלינית מתבצעת בשלב הסנסו מוטורי, הרי אי אפשר לשאול את התינוק? אותו הרעיון של לבדוק את גבולות החשיבה בא לידי ביטוי פה. המטרה שלה היא לבחון את גבולות החשיבה בצורה זמנית.
דוג: לוראן הבן שלו בגי 7-8 חודשים. פיאזה רצה לבדוק את ההשערה שלו – לוראן לא יחפש משהו שנעלם באופן פתאומי. הוא לקח את השעון שלו, הראה ללוראן, שחרר את השרשרת והשעון נעלם. הוא שיער שלוראן יראה מופתע אבל לא יחפש אותו. להפתעתו לוראן הסתכל למטה. פיאזה חשב שזה בגלל הרעש. לכן בשלב הבא הוא הניח כרית ולראן לא חיפש.