דיאגנוזה

מושגים:

• ValueFree– חסר זיקה ערכית.
• ValueLaden– ספוג בערכים, השקפות ואידיאולוגיות.
• MentalHealth– מקצועות בריאות הנפש (פסיכיאטריה, פסיכולוגיה קלינית, עבודה סוציאלית קלינית, קרימינולוגיה קלינית).
• עימות בין שתי פרספקטיבות:
  • פרספקטיבה קונטקסטואלית-פרספקטיבה תיאורטית שמדגישה היבטים סיטואציונים נסיבתיים.
  • פרספקטיבת המודל הרפואי/מודל המחלה– המודל הרפואי נחשב ל-'מילה האחרונה'. זהו מודל מתקדם, מדעי ונאור יחסית למודל הדמונולוגי ששימש את הדורות הקודמים. זהומודל שאמור לתאר ולהסביר אך ורק התנהגות אנושית שניתן לצפות בה.
    • האלמנטים הקלאסיים של המודל הרפואי:

1. דיאגנוזה– האדם סובל מסימפטומים מסוימים שאותם ניתן לאבחן.
2. פתולוגיה– מחלה שמחוללת את התופעות הגלויות הסימפטומטיות.
3. אטיולוגיה– שורש המחלה, הגורם המחולל את הפתולוגיה.
4. מהלך המחלקה– אופן ההתנהלות של המחלה.
5. תרפיה– לאחר אבחון, ניתן להכתיב תרופה שאמורה לעזור להתגבר על המחלה.
6. פרוגנוזה– לאחר ידיעת שאר האלמנטים, המומחה צריך לדעת את שיקרה לאחר מתן הטיפול.
   • תפקיד החולה (Patient/Sick Role)– מושג שתבע סוציולוג בשם Parsons. מדובר בתפקיד נרכש בו נראית התנהגות חריגה. כלומר, החולה הוא אדם שאינו יכול למלא את תפקידיו השגרתיים כראוי והוא נכנס לתוך תפקיד חדש שהוא 'תפקיד החולה'. החברה מקצה לך כחולה מסגרת מסוימת, יש לחברה ציפיות ממך כחולה שאתה חייב לקיימם. לאחר שהוכרזת כחולה, מוטלות עליך מספר חובות, למשל אתה חייב לנהוג לפי תכתיביו של הרופא, אתה חייב לרצות להבריא ממחלתך ולנהוג בהתאם. היום מדובר יותר על פגוע נפש– מונח חדש המכהה קצת את הסטיגמה של מי שמוצב בתפקיד החולה.
   • Mental Hygiene Movement– תנועה שנוסדה ע"י קליפורדבירס בראשית המאה ה-20. הסיסמא שהתנועה הזו תבעה הייתה 'מחלת נפש הינה מחלה ככל מחלה אחרת וכל אחד יכול לחלות בה'.
   • כאשר מסתכלים על תכניות הלימודים במגמות הפסיכולוגיה הקלינית במוסדות האקדמיים בארץ רואים כי האוריינטציה שלהם קרובה יותר לפרספקטיבה הרפואית וכמעט לא מבטאת את הפרספקטיבה הקונטקסטואליות.

• מדיקליזציה– מושג מפתח המגשר בין הפוליטיקה לבין הפסיכולוגיה.

מובאות מהספרות:

• מהספר 'תמול שלשום' מאת עגנון– שכונת מאה שערים, כלבו של גיבור הספר, יצחק, בורח. יצחק קובע כי "הכלב משוגע" ועל-כן אנשי השכונה בורחים ממנו ואז התחילו לרדוף אחריו. לאחר שאנשי השכונה אומרים ליצחק שכתוב שכלבו משוגע, הוא עונה להם "ואם כתוב, מה בכך? האם עלינו להאמין לכל דבר שכתוב?". בנוסף, חשוב לשים לבלתיוג של הכלב כ"משוגע".
• מהספר 'בשוכבי גוועת'– התגובותהחברתיות להתנהגויות חריגות של אדם הן שקובעות את מעמדו.

 

חזרה על השיעור שעבר:

• שני קצוות של פרספקטיבות:
  • המודל הרפואי של הפסיכיאטריה (The Disease Model of Psychiatry)- מחלת הנפש היא ככל מחלה אחרת. תשומת הלב מופנית אל תהליכים פנימיים של הפועל.
  • המודל הקונטקסטואלי– מתמקד בהיבטים סיטואציונים. תשומת הלב מופנית אל היבטים נסיבתיים.
• תפקיד החולהוהתנהגות מחלתית (Illness Behavior)- אתה יכול להיות בתפקיד החולה אך לא להתנהג ככזה, ואילו אתה יכול לפנות לגורם שמופקד על בריאות הציבור אך להיות מתחזה לחולה.

הפסיכולוגיה והפוליטיקה:

• אלמנטים שמבדילים בין שני התחומים הללו:
  • הפסיכולוגיה היא מקצוע נלמד ואילו הפוליטיקה היא יותר עיסוק ממקצוע– הרבה פוליטיקאים צמחו באוניברסיטאות אבל כעסקנים או פעילים בארגוני סטודנטים.
  • הפסיכולוגיה עוסקת ברשות היחיד ואילו הפוליטיקה עוסקת ברשות הרבים– כאן אנו נעסוק בפסיכולוגיה שיוצאת לרשות הרבים, כלומר נעסוק הרבה בפסיכולוגיה ציבורית.
  • הפסיכולוגיה נחשבת ל-ValueFree (משוחררת מזיקה ערכית) בעוד שהפוליטיקה היא ValueLaden (משוקעת באידיאולוגיות וערכים).
  • הפסיכולוגיה עוסקת ברמת המיקרו בעוד שהפוליטיקה נוגעת ברמת המאקרו.
• מדיקליזציה– המושג שיגשר בין שני התחומים. מדובר במנגנון חברתי שמשנה הגדרות התנהגותיות נורמטיביות להגדרות התנהגותיות דיאגנוסטיות/רפואיות/קליניות. התנהגות שבשלב מסוים הוגדרה במונחים ערכיים, מוסריים, אידיאולוגים ופוליטיים עוברת מהפך מבחינה פרשנית ומכאן ואילך היא מוסברת במונחים רפואיים.

• Moral Passage– המונח הסוציולוגיה המגדיר את השינוי הנ"ל. נושא ההתנהגות הפועל עובר טרנספורמציה מבחינת זהותו, מעמדו והסטאטוס החברתי שלו, וכל השינויים הללו נקרא מדיקליזציה.
• דוגמא 1– סוציולוגים בני זממנו ראו במעמד שבו אדם מובא בפני פסיכיאטר מעמד שיש בו משום השפלה. סוציולוג בשם Garfunkel כתב מאמר שעסק בטקסי השפלה, בהם אדם מובא ושם בוחנים אותו, חוקרים אותו ומדביקים עליו תבנית מסוימת. תופעות אלו יש בהן קרבה למושג המדיקליזציה.
• דוגמא 2– בתחנה לבריאות הנפש במאה שערים, נראה כי אנשים עוברים תהליכי תיוג לפני בואם לתחנה, ולעתים הבדיקות שהם עוברים הם בגדר אישוש של השערות שהיו לאנשים לא מקצועיים בסביבתם. כלומר, התחנה נותנת גושפנקא מקצועית למה שכבר שוער לפני כן ע"י אנשי השכונה. ד"ר דולב מתאר סיפור של אברך שהתחילו לחשוד בו שהוא פוזל לעדה חרדית אחרת והתחיל להתעורר חשש שהוא יערוק למחנה האויב. זהו דבר שעורר דאגה רבה ולכן הוחלט שיש לנקוט בצעדים לגביו, למשל להעניש אותו/ לגרש אותו/ לנקוט בסנקציות נגדו. הוחלט שהבחור השתגע מבחינה רפואית והוא הובא בפני המומחים הפסיכיאטריים.