- קריירה קבועה\ יציבה- מחויבות לכל החיים למקצוע אחד. מורה, רפואה. המוטיבציה: בטחון ויכולת. סגנון קוגניטיבי: החלטיות/נמרצות.
- קריירה לינארית- תפיסה מסורתית של קריירה כמקצוע באותו תחום- צבא, אקדמיה. יועץ, יועץ בכיר, מנהל, שותף, שותף בכיר. המוטיבציה: השגיות וכוח. סגנון קוגניטיבי: היררכיה. (נכנסים לפירמה ומתקדמים באותו התחום).
- קריירה ספיראלית- קריירה עיקרית משתנה כל 7-10 שנים. תבנית: יסוד-הקמה, מומחיות, חוסר מנוחה, ממשיכים
הלאה. הפך נפוץ יותר בעסקים. מוטיבציה: צמיחה. סגנון קוגניטיבי: אינטגרטיבי תוך הסתמכות על הידע שנצבר. לדוגמה: מנהל משאבי אנוש שלמד משפטים. משתמש בידע נצבר בתחום החדש. הידע לא מבוזבז, נלקח יחד איתך עם עולם התוכן שקיים.
- קריירה משתנה- תדיר וקצר חיים – כל 1-4 שנים משתנה. בחירות קריירה צדדיות- אין מקצוע ברור.
מוטיבציה: עצמאות, זהות, אתגר, גיוון. סגנון קוגניטיבי: גמיש. מתאים לצעירים שאין להם תבנית קריירה ברורה.
ממצאים:
- התאמה בין תפיסת הקריירה ותרבות הארגון, מסבירה פרודוקטיביות וסיפוק(Driver & Coombs,1983)
- עובדים צעירים נוטים להיות בעלי "קריירה משתנה"
- עובדים בגיל הביניים- קריירה יציבה ולינארית
- עובדים מבוגרים- ספיראלית
- מרכזיות תחום העבודה גבוהה עבור לינאריים ונמוכה עבור קבועה ומשתנה.
- מחויבות ארגונית גבוהה יותר עבור לינארית וקבועה, מאשר עבור משתנה(Prince, 1984)- יקדיש זמן רב לעבודה כי הקידום חשוב לו.
תיאורית הלמידה החברתית
- הטענה היא כי המשוב המתקבל מהסביבה משפיע על הערכה עצמית
- נמצאה קורלציה בין הערכה עצמית ובין ביצוע בעבודה
- חיזוק חיובי מן הסביבה משפיע על בחירה טובה של מקצוע וקריירה- כלומר התאמה בין ערכי האדם ובחירתו
- לשם בחירה מתאימה אנשים צריכים קודם כל להיות מודעים לנטיות המקצועיות שלהם ולרכוש ידע על הסביבה
התעסוקתית
- נטיות תלויות ב- ksap (כישורים, יכולת נצברת, יכולות, אישיות).
השפעת הסביבה על בחירת קריירה
- כיצד התרבות המקומית משפיעה על הערכים? (קיימת השפעה של התרבות המקומית על ערכי העובד במקום העבודה
- האם יהיו הבדלים בבחירת והעדפת קריירה בין אנשים שמתגוררים במקומות שונים?
מקבלים החלטה גם לפי השפעות הסביבה וחשוב להקפיד על רציונליות.
Gottferson`s Theory הגבלה, פשרה ויצירה עצמית
- התיאוריה מתמקדת בתהליך בחירת הקריירה, באופן בו הפרט מציב גבולות ומתמודד עמם בתהליך בחירת הקריירה.
- תהליך בחירת הקריירה אינו תמיד פשוט- קיימים מחסומים העומדים בפני הפרט בתהליך בחירת הקריירה.
- התיאוריה גורסת כי קיימים היבטים של מגדר ויוקרה סביב תהליך בחירת הקריירה של הפרט.
- ילדים משכפלים את אי השוויון החברתי של הוריהם, ומגבילים עצמם מראש לבחירת קריירה, עוד בטרם נתקלים בהגבלה מקצועית מבחוץ. אם הילד ראה את אימו בבית הוא יחשוב שהאפשרויות של נשים מוגבלות. לפני שנתקלו במחסומים, כבר חושבים שלא מסוגלים.
מושגים מרכזיים בתיאוריה
- תפיסת עצמית (self concept)-איך אני מעריך את עצמי, משפיע על חוללות עצמית.
- מפה קוגניטיבית –סטראוטיפ לגבי מקצועות שונים. נובע מהסביבה ומהמודלים לחיקוי. בני אדם המשתייכים לאותה קבוצה בעלי מפה קוגנטיבית זהה ולכן כדאי להשתייך לכמה קבוצות. מורכבת מ- תחום תעסוקתי, מגדר, ויוקרה מקצועית
- נגישות (accessibility)- עד כמה נגישים לידע ומידע בסביבה הקיימת, האם תחום העיסוק הוא ריאלי עבורי.
- מרחב חברתי (social space)-קהילה, סביבה, טווח האפשרויות של הפרט, משקף את מיקומו בחברה.
- תיחום (circumscription)- הגבולות שהאדם מגדיר לעצמו, הפשרות, תהליך בו המתבגרים מצמצמים את טווח אפשרויות התעסוקה.
- פשרה (compromise)-הבחירה.
מאמר: התהליך מתואר ע"י גודפרסון כתהליך בן ארבעה שלבי התפתחות:
שלב ראשון- אוריינטציה לגודל וכוח (גילאי 3-5): קטנים וחלשים, גדולים וחזקים.אין תפיסות תפקיד, ההישג הוא הבנה שקיים עולם מבוגרים שכולל עבודה.
שלב שני- אוריינטציה לתפקידי מגדר (גילאי 6-8):חשיבה קונקרטית ודיכוטומית (רק 2 ערכים), כל דבר הוא טוב או רע. יש הבחנת תפקידים מגדריים בצורתם החיצונית של התנהגות ולבוש. אין חשיבה של יוקרה תעסוקתית, ישנה חשיבה מוקדמת של מעמדות חברתיים. ישנה דחיה של המין השני וכך נוצר גבול מגדרי.
שלב שלישי- אוריינטציה להערכה חברתית (גילאי 9-13): רגישות להערכה חברתית, בגילאים אלו יש בקורתיות לעיסוק בסטטוס נמוך וישנה הבנה של סמלי סטטוס. בגיל 13 יש הבנה של היררכיה עיסוקים. מבינים את הקשר בין הכנסה, השכלה ועיסוק. קיים גבול עליון וגבול תחתון ביכולות העסקה, גילאים אלה מעדיפים שיעסקו בעבודה בגבול העליון. פועל יוצא של הגבול העליון והתחתון, הינו אזור הנקרא zone of acceptable alternatives, שמשמעו הינו טווח יכולות מקצועיות כפי שהנער תופס את עצמו.
שלב רביעי- אוריינטציה לעצמי הפנימי הייחודי (גילאי 14 ואילך): מתחילים לגבש זהות אישית.משווים את עצמם לחברה. רוצים להשתלב ולממש שאיפות פרטיות, כך נוצר חיפוש אחר מימוש של השניים. שלב זה פותח את תהליך הפשרה. זהו תהליך של ויתור על האופציות המועדפות על הפרט, על ידי התאמה של המציאות עם השאיפות התעסוקתיות. קיימות דרגות שונות של פשרה- עוצמת הפשרה תלויה על-פי גודפרסון באיום על תפיסת העצמי- ככל שהפשרה גדולה יותר- יש יותר איום על תפיסת העצמי.